קהילה: לתת ולקבל
מאי טעמא? במחשבה נוספת
תלמוד גשר לחיים, הרב צוריאל ווינר
בבא בתרא ח ע"א
וכמה יהא בעיר ויהא כאנשי העיר?
שלשים יום לתמחוי
שלשה חדשים לקופה
ששה לכסות
תשעה לקבורה
שנים עשר לפסי העיר
נושא:
משנתינו וסוגיתינו פותחות בחלוקת נטל הוצאות הבטחון. סוגיתינו עוברת לנושא אחר, חלוקת נטל פרנסת עניים. הדיון בסוגיה בתהליך הצטרפות לקהילה חושף עיקרון בתפיסת קהילה וחברה בכלל.
שאלות תג"ל:
למה התלמוד דן באריכות (כשלשה דפים!) בנושא שלא הוזכר כלל במשנתינו, נושא צדקה ?!
מה הם השלבים בתהליך הצטרפות לקהילה? למה בסדר הזה?
הסבר בדרך תג"ל:
מהו הדבר הראשון שמבטא שייכות לקהילה כעבור שלושים יום בלבד? שיתוף בנתינה לתמחוי צדקה. זוהי שייכות ערכית מוסרית. כאן הכל מתחיל; מכאן נבנה "דבק" של קהילה.
במשך כל שנתו הראשונה התושב החדש נקלט על ידי מעורבות הולכת וגוברת ב נתינת צדקה בצורותיה השונות. רק כעבור שנה השייכות בא לידי ביטוי בשותפות בתשלום הוצאות הביטחון, בתשלום לצורך קבלת תועלת מן הקהילה.
התהליך מבטא משהו יסודי בתפיסת קהילה בכלל:
שייכות ערכית, שותפות בנתינה היא הבסיס לחברה. היא קודמת וראשונית יותר משייכות המעניקה הנאה, משותפות בקבלת תועלת.
מה אתה חושב?
בפעילות שלך בקהילה, איפה בא לידי ביטוי השיתוף בקבלת תועלת? בנתינה משותפת לזולת?
