למי דומה עני בעל ביטחון?
הרב דב קדרון
בבא בתרא ח ע"א
רבי פתח את אוצרות התבואה בשנות בצורת רק לתלמידי חכמים ולא לעמי הארץ, אולם תלמידו רבי יונתן בן עמרם לא רצה ליהנות מכבוד התורה וביקש פרנסה ולא גילה שלמד תורה, כאשר רבי שאל אותו: אם כן, במה אפרנסך? ענה לו: פרנסני ככלב וכעורב.
מכאן, כותב ר' יוסף ג'יקטיליא (ספר המשלים סימן עב), שהקב"ה דואג לכל אדם ולכל בריה בעולם שיהיה לה מה לאכול, וכמו שכתוב (תהלים קמה, טו-טז): "עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ. פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן", וכן כתוב (תהלים קמז, ט): "נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ".
ואפילו עני שאין לו זכויות במה שיתפרנס, פרנסתו מוטלת על השי"ת כאחת מן החיות, וכן כל אדם, אפילו שאין בו מעשים טובים, הקדוש ברוך הוא מפרנסו כאחת החיות, כי לעולם חסדו.
וכאשר עני רואה שלא באה פרנסתו לידו, אם הוא בוטח בשי"ת שעל כל פנים יפרנסהו, אז אותו בטחון שהוא בוטח בשם נחשב לו זכות, והרי הוא כזורע שמקווה לקצור, ובטחונו גדול שתהיה לו תבואה כאשר יגיע זמן הקציר, ועל זה נאמר (ירמיהו יז, ז): "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ".
על זה נאמר המשל: "למה העני דומה - לזורע שמקווה זמן הקציר".
