"מאי טעמא?"
הרב צוריאל ווינר / במחשבה נוספת, תג"ל (תלמוד גשר לחיים)
בבא בתרא ז ע"ב
נושא:
משנתנו עוסקת במעגלים חברתיים הולכים ומתרחבים, מן שכנים עד קהילה ועיר. נחלקו תנאים ואמוראים לגבי חלוקת נטל הוצאות הבטחון. החלוקה מבטאת את מהות ההתאגדות והיחסים בין בני קהילה ובני עיר.
שאלות תג"ל:
מהי הסברא במחלוקת הכפולה במשנה בין חכמים ורבן שמעון בן גמליאל?
הסבר בדרך תג"ל:
רשב"ג סובר שהבסיס להתאגדות בחצר ובעיר, והיכולת לכפות על גביית מיסים לצרכי בטחון הוא- בהנאה, בתועלת שכל אחד מבני החצר מקבל מן ההתאגדות ומתשלום המיסים. זה בתנאי שהתועלת היא ברורה, כמו חצר סמוכה לרשות הרבים או עיר הסמוכה לספר. במציאות "גבולית", בספק - המוציא מחבירו עליו הראיה (מזכיר דעה ש"היזק ראיה לא שמיה היזק", בין שני שכנים, ועל כן אחד לא יכול לכפות את חברו).
ביסודה, זוהי גישה אינדיבידואליסטית. כל אחד משלם לציבור על ההנאה והתועלת שהוא מקבל. ציבור הוא אוסף של פרטים שמתאגדים כדי להשיג תועלת שלא יוכלו להשיג כל אחד לבדו.
סוג של חוזה "עסקי".
חכמים סוברים שיש מחויבות לבני קהילה ועיר מעבר לתועלת ישירה. בני הקהילה והעיר הם חברים באגודה, הם שותפים במרחב שלהם. הם אחראים ביחד על שלומו של אותו מרחב פיסי ואנושי. זה כולל כל הצרכים הסבירים המתקבלים על הדעת.
(מזכיר את הדעה בחצר של "היזק ראיה שמיה היזק", על בסיס המודל של חלוקת השלל ממלחמת מדין בדף ב:)
ביסודה, זוהי תפיסה של ציבור כיישות "אורגנית", סוג של אחווה שחבריה אחראים אחד כלפי השני וכלפי הכלל.
מה אתה חושב?
*גביית מיסי בטחון לפי:
א. נפשות...
ב. שבח ממון...
ג. קירוב בתים...
מהי התפיסה החברתית מאחורי כל דעה?
איפה בא לידי ביטוי בחיים שלך יחס של הפקת תועלת מן הסביבה? יחס של אחווה?
