במה עדיפים דברי חז"ל?

הרב דב קדרון

בבא בתרא ה ע"א
 

חז"ל קבעו שישנה חזקה: "אין אדם פורע תוך זמנו", מי שחייב כסף לא משלם לפני שהגיע זמן הפירעון, ועל סמך חזקה זו ניתן אף להוציא ממון מאדם.

יש מחלוקת בין המפרשים על מה מבוססת חזקה זו, האם על טבע האדם או על רוב, אולם כולם מסכימים שאחרי שקבעו זאת חז"ל זוהי עובדה שאין עליה עוררין.

הרה"ג חיים שלמה שאנן זצ"ל במאמרו בנושא: דעת תורה בעניין שאינו הלכה (בכתב העת תחומין יב, תשנ"א, 171 – 177) מציין שזו דוגמה אחת ליתרון של דברי חז"ל על דבריהם של מומחים אחרים בתחומים מדעיים שונים, כי רופא אינו נאמן לתת חוות דעת לגבי מה שיקרה בעתיד (מלבד בחשש של פיקוח נפש), אלא רק למסור עדות על עובדה שקיימת במציאות, ואילו דברי חז"ל הללו קבועים ועומדים גם לגבי העתיד.

כך גם מסביר מרן הרב קוק זצ"ל (שו"ת דעת כהן סימן קמ) את התייחסות התורה למדע :

אבל באמת נראה שדבריהם בכלל אנו מחזיקים רק לספק, שגם בעצמם אי אפשר שיחזיקו דבריהם בתורת ודאי, שלפעמים יש שאחד וגם רבים מניחים יסוד מוסד בחכמת הרפואה, (והוא הדין בכל החכמות), ורבים מחליטים הדבר לדבר אמת, ואחר כך בא דור אחר וחקרה, שכל דבריהם מהבל המה, ומה שזה בונה זה סותר, ואין דבריהם כי אם באסמכתא ואומדנא. אם כן יש לכל דבריהם דין ספק.