גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף תכה מדור "עלי הדף"
מסכת בבא בתרא
דף ג ע"א
"גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון" – בית שני נקרא אחרון הגם שעתיד להבנות בית שלישי
בנבואת חגי הנביא נאמר (חגי ב, ט): "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון אמר ה' צבאות", ומבואר בגמרא (ב"ב ג.) שהתנבא על כבוד בית שני - שהיכלו היה גבוה מבבית ראשון, ועל כך אמרו: "ומנלן דהוה גבוה טפי, דכתיב 'גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון', רב ושמואל, ואמרי לה רבי יוחנן ורבי אלעזר, חד אמר בבנין (שבנין ההיכל בבית שני היה גבוה יותר, ארבעים אמה [עי' הגהות הב"ח אות ז], ובבית ראשון היה גבוה שלושים אמה), וחד אמר בשנים (כי בית ראשון עמד ת"י שנה ובית שני ת"כ שנה), ואיתא להא ואיתא להא" [דהיינו, שבמציאות הדברים זה וזה אמת, שבית שני היה גדול משל הראשון בין בגובה ובין בשנים, והמחלוקת היא רק בפירוש הכתוב].
ידוע הפולמוס בזה, היאך נקרא בית שני בית "האחרון", בעוד שעתיד להבנות בית שלישי, ובכך ניתן מקום למין לטעות שאין עתיד להבנות בית שלישי, ותשובת הרשב"א (ח"ד סי' קפז) כשנשאל על כך בויכוח עם הכמרים, וז"ל: "חזר ובא עלי מצד אחר ואמר, הנה הכתוב אומר שאין בית אחר הבית השני, שכן כתוב 'גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון' הנה שקראו אחרון, ואם יש אחר לאחריו לא יקרא לזה אחרון. אמרתי, לא קראו אחרון אלא בהצטרף אל הראשון, וכמוהו (בראשית לג, ב): 'וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשונה ואת לאה וילדיה אחרונים ואת רחל ואת יוסף אחרונים', הנה קראה ללאה וילדיה אחרונים, אע"פ שרחל ויוסף אחרונים להם, אלא שקראם אחרונים בהצטרף אל השפחות וילדיהן".
ועל כך ענה הלה לרשב"א ואמר, "זה בדיבור בני אדם, שאינם יודעים ולא בידם האיחור, אבל בדברי הנביא שיודע האמת לא יבא", ולמה אם כן שידע שיהיה בית נוסף, כינה הנביא את בית השני 'אחרון'. וכתב הרשב"א: "אמרתי, יבא אפילו במה שיאמר לנביא מפי הגבורה (כלומר, מצינו כן גם במה שנאמר לנביא מפי הגבורה עצמו, שכינה הקב"ה 'אחרון' באופן כזה, והגם שיהיה אחרון להאחרון), שכן כתוב במה שאמר הוא יתעלה למשה (שמות ד, ח-ט): 'והיה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקול האות הראשון והאמינו לקול האות האחרון. והיה אם לא יאמינו גם לשני האותות האלה ולא ישמעון לקולך ולקחת ממימי היאור [ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן היאר והיו לדם ביבשת]', הנה שקרא לאות השני 'אחרון' אע"פ שבא אות המים", ואם הקב"ה שידע שיהיה אות נוסף – אות המים, קרא את האות השני 'אחרון', אזי גם בדברי הנביא יתפרש "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון" – על בית שני, והגם שיהיה אחריו שלישי.
ובתוס' יו"ט במס' דמאי (פ"ז מ"ג) האריך בזה מדעת עצמו בכוונת המשנה ששנינו: "ומעשר שני באחרונה", שאין הכוונה אחרונה ממש, אלא אחרונה לראשונות, וכתב בזה"ל: "ונמצא בכתוב כיוצא בזה, שנאמר 'וישם את השפחות וילדיהן ראשונה ואת לאה וילדיה אחרונים ואת רחל ואת יוסף אחרונים', ולא נמנע לקרוא אחרונים לאמצעיים אע"פ שיש עוד אחרים אחריהם, והיינו דכלפי הקודמים אליהם קרויים אחרונים, ושמעתי שמן הכתוב הזה תשובה לשואל בפסוק 'גדול יהיה כבוד הבית האחרון שעל בית שני נאמר, ונמצא שאין עוד שלישי, והתשובה, שפירושו כמו 'אחרונים' דלאה, שיש עוד יוסף ורחל אחרונים לה, כן בית שלעתיד שיבנה ב"ב יהיה אחרון לזה השני. וזכיתי אני להביא עֵד שני, ועל פי שניהם יקום דבר, דכתיב בפרשת שמות 'ושמעו לקול האות האחרון', וחוזר ונותן עוד אות שלישי".
ב'אמרי נועם' להרה"ק מדזיקוב זי"ע (פר' בא אות כט) כתב בדרך דרוש לבאר הכתוב (שמות יב, יג): "והיה הדם לכם לאות על הבתים", כי האות של 'דם' היה האות השלישי, והרי אמר הקב"ה למשה רבינו: "והיה אם לא יאמינו לקול האות הראשון והאמינו לקול האות האחרון. ואם לא יאמינו גם לשני האותות האלה כו' ולקחת ממימי היאור כו' והיו לדם", "הרי הגם אשר הדם היה האות השלישי, עכ"ז נאמר על אות השני בלשון אחרון נגד הראשון, וזהו: 'והיה הדם לכם לאות', היינו, מופת הדם הוא 'לאות על הבתים', רומז שהוא לאות להיות לנו פתח תקוה על הבית המקווה, ועוד תבנה ירושלים בב"א".
ואמנם גם בזוה"ק מצינו כדברים האמורים, בכמה מקומות (משפטים קג.; פנחס רכ: תקו"ז תקון ח כד.), ובפר' משפטים (שם) אף הובאה ראיה ששפיר נקרא אחרון כלפי הראשונים – גם כשיש אחרונים אח"כ - ממה שנאמר בפר' כי תצא (דברים כד, א-ד): "כי יקח איש אשה ובעלה וכו' וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו. ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר. ושנאה האיש האחרון וגו' או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה. לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה", ונאמר 'האיש האחרון' הגם שמותרת להינשא גם לאחרים, ורק לבעלה הראשון אסורה, ומוכח שהשני נקרא גם כן 'אחרון' - ביחס להראשון.
בענין זה כתב ג"כ ה'אמרי נועם' (ליקוטי נ"ך אות ז) ברמז דברי הנביא (ירמי' ג, א): "לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד הלוא חנוף תחנף הארץ ההיא ואת זנית רעים רבים ושוב אלי נאם ה'", כי הפרשה של "ויצאה והיתה לאיש אחר", נותנת לנו תקוה שיהיה בית שלישי, ובני ישראל ישובו לגבולם, להוציא מדעת הטועים בפסוק "גדול יהיה כבוד הבית האחרון מן הראשון", שלא יהיה חלילה בית שלישי, וזהו הרמז: "לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחרי הישוב אליה עוד", 'הישוב' בעלה הראשון דייקא, אבל היא מותרת לאחרים, וא"כ איך קורא הכתוב לבעלה השני: "האיש האחרון", ומוכח שהשני נקרא 'אחרון' – גם כשיש אחריו עוד, ולכן יש לנו תקוה שאף "ואת זנית רעים ושוב אלי נאום ה'", כי אין הפירוש של אחרון 'אחרון' ממש, אלא בית שני היה אחרון רק נגד הראשון, ועוד יבנה הבית השלישי בב"א.
