האם יש היזק שמיעה?

הרב דב קדרון

בבא בתרא ב ע"א
 

בתחילת מסכת בבא בתרא יש מחלוקת האם היזק ראיה בחצר של חברו נחשב היזק או לא, ולהלכה נפסק ששמו היזק ויכול אדם לטעון: איני חפץ שתראה עסקי, ולכן בחצר השותפים שיש בה דין חלוקה, או שנתרצו שניהם לחלוקה אף על פי שאין בה דין חלוקה, כופים זה את זה לעשות מחיצה גמורה, שלא יוכל כל אחד לראות את חברו בשעה שמשתמש בחלקו.

הגר"ש דיכובסקי שליט"א (במאמרו בכתב העת תחומין יא, תש"ן, 312 – 299) כתב שנחלקו הפוסקים האם גם היזק שמיעה נקרא היזק, וכתוצאה מכך האם יש איסור על האזנות סתר.

המאירי כותב שכאשר התבטל החשש של היזק ראיה, על פי מנהג המקום, אף אם עשו השותפים ביניהם מחיצה קלה שבקלות שדרכה ניתן לשמוע את הדיבורים שמדברים השכנים מעבר למחיצה, אין לחשוש להיזק שמיעה, מפני שסתם בני אדם נזהרים בדיבורם.

מתוך כך ניתן להבין שבאופן עקרוני יש נזק בשמיעת דברים של אדם בניגוד לרצונו, אלא שמן הסתם אדם שנמצא בחצר נזהר בדיבורו ולכן אין בזה חשש. על פי שיטה זו אסור לבצע האזנת סתר לאדם שלא מודע לכך שמישהו שומע את דיבורו, כי יש בזה משום היזק שמיעה.

לעומת זאת הרא"ם (שו"ת סימן ח) כתב שלא מצאנו בכל התלמוד סוג של היזק שנקרא היזק שמיעה, ולכן אין לחשוש לזה כלל, ולשיטתו ייתכן שמותר לבצע האזנות סתר כי אין זה נחשב נזק.