איזה בית מקדש אנו בונים?
הרב דב קדרון
בבא מציעא קיז ע"א
לגבי שני אנשים שגרים זה מעל זה פוסק הרמב"ם (שכנים י, ו):
בעל העלייה שהיה שופך מים והן יורדין על חדר למטה, אם היתה שם מעזיבה שהמים כלים בה בעת שפיכה ואחר שיפסיק עליון מלשפוך יתבלע המים וירדו וינטפו על התחתון צריך התחתון לתקן ולהרחיק מן עצמו הנזק.
בגמרא יש מחלוקת האם העליון צריך לתקן או התחתון צריך לתקן, ולהלכה נפסק שכאשר הנזק אינו בא ישירות מהעליון לתחתון אז התחתון צריך לתקן, ובקשר לכך מובא בגמרא הפסוק (בראשית לט, א): "וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה", כרמז לכך שעל התחתון לתקן.
במאמר על בין המצרים (בספר אמרי רבי שפטיה סגל, עמוד קעז) ביאר שהעליון והתחתון הם רמז לבית המקדש של מעלה ושל מטה שנחרבו, וכידוע חטא מכירת יוסף הוא עוון שנאת חנם, שגרם את חורבן המקדש והעם. והשאלה מי יתקן את העוון הזה: האם הקב"ה באיתערותא דלעילא, או שמא הדבר מוטל עלינו, ועל זה אמרו שעל התחתון לתקן את הפגם, כלומר אנו צריכים לשוב מעוון זה.
בעצם, הוא כותב, היו שני חורבנות, חורבן בהמ"ק שלמטה, וחורבן בהמ"ק שלמעלה, וטעות בידינו כשאנו מדברים רק על בנין בהמ"ק שלמטה, כי על זה נאמר (תהלים קכז): "אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו". הוא יתברך צריך לבנות מקדשו, כאמור בתפלת "נחם": "ובאש אתה עתיד לבנותה". עיקר התיקון המוטל עלינו הוא בהמ"ק שלמעלה שנחרב בעוון שנאת חנם (יומא ט'), זה עלינו לתקנו ולבנותו, ע"י אהבת ישראל אמיתית. וכאשר אנו נתקן את בהמ"ק שלמעלה, ממילא יתעורר רצונו יתברך לבנות את ביהמ"ק שלמטה.
