מתנות לאביונים או גם לעניים?
הרב דב קדרון
בבא מציעא קיא ע"ב
רש"י (ד"ה אביון) מסביר שאביון הוא אדם מעונה יותר מעני, כי לשון "אביון" הוא מלשון "אובה", הוא רוצה ומתאווה דברים שאין ביכולתו להשיגם. בגמרא מבואר שאם עני ואביון מבקשים צדקה צריך להקדים את העני לאביון, כי העני מתבייש לבקש אפילו דברים שיש לו צורך בהם, אולם האביון כבר התרגל לבושה ולא נמנע מלבקש מה שהוא צריך.
להבדל בין עני לאביון יש חשיבות בעניין מצוות מתנות לאביונים בפורים, שהרי הגדרת המצווה היא דווקא לאביונים, ולא לעניים, וכך כותב בעל החוות יאיר (מקור חיים, תרצד ס"ג): "ידקדק לשלוח לעניים מרודים ומופלגים הנקראים אביונים".
אולם בעל ערוך השולחן (תרצד,ג) כותב שאף על פי שיש כמובן הבחנה בין עני לאביון, מכל מקום התורה מתייחסת לשניהם בשווה, כמו שנאמר בפרשת ראה בקשר למצוות צדקה (דברים טו, ז): "כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן", ולאחר מכן בסיום העניין נאמר (בפסוק טו): "פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ", כלומר שהמצווה היא לתת צדקה לא רק לאביון אלא גם לעני, וכן מצוות מתנות לאביונים לדעתו מתקיימת גם בעניים, והסיבה שבגללה נזכר במגילת אסתר דווקא מתנות לאביונים היא כדי לחדש שאפילו בנתינה לאביון, שאינו מתבייש ומבקש את הכסף, יוצאים ידי חובה, וכל שכן בנתינה לעני שמתבייש לבקש שבוודאי יוצאים ידי חובה בנתינה לו.
