תלמידי חכמים צריכים שמירה?
הרב דב קדרון
בבא מציעא קח ע"א
בדרך כלל כל אחד מתושבי המקום צריך להשתתף בהוצאות שיש לשלם לצורך ענייני הציבור, אולם יש אנשים שפטורים מתשלום עבור דברים מסוימים שאינם נצרכים להם, ולכן, על פי מה שנאמר בגמרא פוסק הרמב"ם (שכנים ו, ו):
כל הדברים שצריכין לשמירת העיר לוקחין מכל אנשי העיר ואפילו מן היתומים, חוץ מתלמידי חכמים, שאין תלמידי חכמים צריכין שמירה, שהתורה שומרתן, אבל לתקון הדרכים והרחובות אפילו מן החכמים.
לפני כחמש מאות שנים נפלה מחלוקת בין יהודי ירושלים בקשר לתשלום שכר השומרים, כאשר תלמידי החכמים לא רצו לשלם לשומרי השכונה, בטענה שעל פי ההלכה הם פטורים מהתשלום.
השאלה הגיעה אל הרדב"ז (אשר לאחר שגלה בגירוש ספרד, גר בצפת ובמצרים), והוא רומז בתשובתו שייתכן שבזמננו כבר אין תלמידי חכמים בדרגה כזו שלא צריכים שמירה, וכותב (שו"ת רדב"ז חלק ב סימן תשנב):
כי מסופק אני אם יש עתה מאן דלא בעי נטירותא, איני נכנס בחקירה זו עתה, כי דברי יעציבו את קצת חכמים, ולכן השתיקה טובה מהדבור.
לגופו של עניין הוא פסק שהפטור של תלמידי חכמים מהוצאות השמירה תקף רק כאשר הם עצמם אינם דורשים להעמיד שומרים, אבל באותה תקופה בירושלים דווקא תלמידי החכמים דרשו משאר האנשים שיעמידו שומרים, והם טענו שרק אם תלמידי החכמים ישתתפו בתשלום הם יוכלו לעמוד בכך, ובמצב כזה פסק הרדב"ז שכיוון שהחכמים דורשים את השמירה בוודאי שהם חייבים לשלם.
