מניין שתפילה בטעות לא מועילה?

הרב דב קדרון

בבא מציעא קו ע"א
 

ההלכה לגבי השוכר או חוכר שדה היא שאם היה שידפון באופן של "מכת מדינה" השוכר פטור מלשלם את דמי השכירות למשכיר, אבל אם המשכיר התנה אתו שיזרע בה חיטים והוא זרע בה שעורים, אז גם אם היה שידפון בכל האזור השוכר חייב לשלם, כי המשכיר יכול לטעון: "אילו לא שינית היה מקוים בי הפסוק: "ותגזר אומר ויקם לך" [איוב כ"ב כ"ח], ואני לא ביקשתי מתחילת השנה מהשי"ת שיצליחני בשעורים כי אם על חיטים ביקשתי" (סמ"ע סימן שכב ס"ק ה).

כלומר, בעל השדה יכול לטעון שבגלל שהחוכר שינה מתנאי החכירה וזרע שעורים במקום חיטים תפילתו לא התקבלה, כי הוא התפלל שהחיטים יצליחו, ואילו היה החוכר זורע חיטים אז בזכות תפילתו החיטים היו מצליחות.

מה המקור בתורה לכך שכשאדם מתפלל בטעות על דבר אחד במקום על דבר אחר שעליו ראוי להתפלל, שהתפילה לא מועילה?

המשך חכמה (במדבר כא,א) כותב שזה מה שמפרש רש"י על הפסוק: "וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב": "זה עמלק, ושינה לשונו לדבר בלשון כנען כדי שיהיו ישראל מתפללים להשם ליתן הכנענים בידם, והם אינם כנענים"

והרי אילו היו יודעים שהם עמלקים היו ישראל מתפללים לקב"ה שיתן בידם את העמלקים, אלא מכאן רואים שתפילה בטעות לא מועילה, וזה הוא מקור דברי הגמרא וההלכה הנ"ל.