טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

משום דאמר ליה: בזרא דנפל נפל – הפצת זרעים

"גמרא. אי אמר ליה: לבתר הכי כריבנא לה אמר ליה: חטי מעלייתא בעינא. ואי אמר ליה: זביננא לך חטי משוקא. אמר ליה: חטי דארעאי בעינא. ואי אמר ליה: מנכישנא לך שיעור מנתיך. אמר ליה: קא מנסבת שם רע לארעאי. והתנן: מפני שמעלת לפני עשבים! אלא, משום דאמר ליה: בזרא דנפל נפל" (בבא מציעא, קה ע"א).

פירוש: גמרא אי אמר ליה [ואם יאמר לו] החוכר: לבתר הכי כריבנא לה [אחר כך, אחרי שאקצור, אחרוש את השדה] ואז יחוסלו העשבים הרעים, ומה איכפת לך שאינני מנכש יכול בעל השדה אמר ליה [לומר לו]: חטי מעלייתא בעינא [חיטים מעולות אני רוצה] ולא חטים פחותות בטיבן, שצמחו בין העשבים הרעים. ואי אמר ליה [ואם יאמר לו] המקבל: זביננא [אקנה] לך חטי משוקא [חיטים מעולות מהשוק], יכול בעל השדה אמר ליה [לומר לו]: חטי דארעאי בעינא [חטים מאדמתי אני רוצה]. ואי אמר ליה [ואם יאמר לו] המקבל: מנכישנא [אנכש] לך שיעור מנתיך [חלקך], ואת השאר לא אנכש יכול בעל השדה אמר ליה [לומר לו]: מנסבת [מוציא אתה] שם רע לארעאי [על האדמה שלי], שהרי הכל יראו שהיא משובשת בעשבים רעים. ושואלים: והתנן [והרי שנינו במשנה] טעם אחר: מפני שמעלת לפני עשבים! אלא כך צריך לומר, משום שיכול בעל השדה אמר ליה [לומר לו], למקבל: בזרא [זרע] שנפל נפל, כלומר, אף שאחר כך אתה חורש ועוקר את העשבים עצמם, ואולם זרעיהם נשארים בקרקע והם צומחים בה בשנים הבאות (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ). 

שם עברי: פיזור זרעים           שם באנגלית: Seed Dispersal          


הנושא המרכזי: חשיבות ניכוש השדות לפני הבשלת הזרעים


רש"י מפרש את טענת בעל השדה הדורש מהחוכר לנכש את העשבים: "אלא משום דאמר ליה בזרא דנפל נפל - כל טענתו אינה אלא שמעלת עשבים לשנה הבאה, וטענתו לעולם עומדת, דכי אמר ליה כריבנא לאחר הקצירה, אמר ליה האי: נהי דעקרת לשרשים, סוף סוף העשבים שתניח בה עכשיו עד שיזרעו יפלו הזרעים לארץ, ויצמחו לשנה הבאה, ולזו לא תועיל החרישה". הסבר זה ברור ומוכר לכל בעל שדה או גינה אך בשורות הבאות אציג דוגמה קיצונית ומיוחדת לתופעה.

הנוסעים בכביש 60 בקטע שבין גוש עציון וירושלים לקראת סוף החורף נהנים למראה מרבדי פריחה וורודים (תמונות 1-3) המכסים את הכרמים בצידי הכביש. ניתן לצפות במרבדים דומים גם במטעי זיתים בגליל. מבט מקרוב מגלה שהמרבדים עשויים ממין אחד של צמח השולט בכרמים כמעט באופן בלעדי. הצמח הוא המין צפורנית מצרית הנפוצה הן בפרטים בודדים בגינות והן במרבדים צפופים של רבבות פרטים. הצמח מותאם למקצב הפעילות במטעים הכולל חריש באביב. הצפורנית מקדימה לנבוט לאחר הגשם הראשון, מקדימה לפרוח, להבשיל זרעים ולפזר אותם לפני החריש. הזרעים שנשרו לקרקע ממתינים לנביטה בחורף הבא. החריש לא רק שאיננו פוגע בציפורנית המצרית אלא מועיל לה בכך שמסלק צמחים מתחרים. מסיבה זו כמעט ולא ניתן למצוא בעונה זו צמחים ממינים אחרים במטעים.

התנהגות הצפורנית המצרית מדגימה היטב את טענת בעל השדה מדוע חריש מאוחר לא ימנע את הופעת הצמחים השוטים. בלשון רבי ברוך הספרדי (בשיטת הקדמונים):

"פירוש לנכש, לנקות העשבים. ואתאן לפרושי טעמא דמתניתין ואף על גב דאמר ליה מקבל בתר הכי אנא כריבנא לה, אמר ליה בעל הקרקע חיטי מעליאתא בעינא, כי יותר טובים יבואו החטים כשמנקין השדה. ואם אמר לו אני אקנה לך חטים כנגד חלקך מן היפים שבשוק, אמר ליה חיטי דארעאי בעינא: ואי אמר ליה מנכישנא לך שיעור מנתך, אמר ליה מנסבת. תרגום לקחת, תיסב, כלומר תקיח שם רע לשדי שעושה חטים רעים: ודחינן הני טענתא, דבהדיא קתני למחר את יוצא ממנה והיא מעלה לפני עשבים, ועל כן לא יוכל לומר לו בתר הכי כריבנא, דאמר ליה בעל הקרקע כיון שיוקשו העשבים יפול זרעם בשדה והחרישה לא תסלקם, וסוף סוף מעלה לפני עשבים".

הנזק לשדות מעשבים שוטים נובע מתחרות על משאבים כחומרי הזנה (נוטריאנטים). זה הרקע לטענת בעל השדה: "אמר ליה: חטי מעלייתא בעינא". מפרש רש"י: "אמר ליה אנא חטי מעליא בעינא - אותו חכירות שפסקת לי אני רוצה שיהו בריאים ולא כחושים". התחרות עם הצמחים השוטים גורמת להפחתת יבול השדה ופגיעה באיכותו.

בדוגמה של הצפורנית המשתלטת על הכרמים בעלי המטע אינם ממהרים לחרוש ולסלק אותה באופן מיידי משום שמערכת השורשים שלה שטחית ולכן נזקה מצומצם יחסית. הם מעדיפים להמתין עד נביטת שאר הצמחים ורק אז לחרוש ולסלקם. בגינות נוי הנזק איננו רק בתחרות עם צמחי הגינה אלא גם נזק אסתטי. מומלץ מאד לבעלי גינות המעוניינים לטפח גינה נקייה מצמחים שוטים לא להמתין לסיום מחזור החיים של הצמחים השוטים אלא לנכש אותם בשלבי התפתחות מוקדמים. השימוש בחרמש מוטורי לניקוי גינות, לאחר שהעשבייה כבר התייבשה ופיזרה זרעים, מנציח את הבעייה.

תמונה 1. כרם בשולי כביש 60		תמונה 2.

תמונה 3.		תמונה 4. ציפורנית מצרית

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.