מה מחייב את אחריות השומר?
הרב דב קדרון
בבא מציעא צח ע"א
כל אחד מארבעת השומרים, שומר חינם, שומר שכר, שוכר ושואל, אינו מתחייב באחריות השמירה אלא אם כן נעשה מעשה, דומה למעשה קניין, כמו ששנינו במשנה וכמו שנפסק להלכה שרק אם השואל אמר למשאיל לשלוח לו את הפרה, והמשאיל שלחה אז מתחייב השואל, אבל קודם ששלחה אינו חייב.
על פי זה פסק מהר"ם חלאווה (מתלמידי הרשב"א, שו"ת סימן ק) לגבי מעשה שהיה באדם שהיה לו בית ורצה לנסוע לחו"ל, ואמר לחברו שיגור בו בחינם. החבר הסכים, בעל הבית נסע, אולם בסופו של דבר החבר לא גר בבית, ולאחר שלוש שנים כשחזר בעל הבית הוא מצא נזקים גדולים בבית כתוצאה מכך שהבית היה ריק במשך תקופה ארוכה.
בעל הבית תבע את חברו לדין, וטען שהוא גרם את הנזק בכך שלא גר בבית כמו שהתחייב, ולכן הוא חייב לשלם לו.
על פי המשנה, פסק מהר"ם חלאווה שהחבר פטור, כי הדיבור שאמר לו שיגור בביתו לא מחייב אותו, שהרי אף אחד מארבעת השומרים לא מתחייב באחריות באמירה בלבד, אלא אם כן עשה מעשה של משיכה או חזקה, ומכיוון שאותו חבר לא עשה שום מעשה שיחייב אותו בשמירה – הוא אינו שומר ולא חייב כלום לבעל הבית.
