מהי "מגילת סתרים"?
הרב דב קדרון
בבא מציעא צב ע"א
אמר רב: מצאתי מגילת סתרים בי רבי חייא, וכתוב בה: איסי בן יהודה אומר כי תבא בכרם רעך - בביאת כל אדם הכתוב מדבר.
מהי "מגילת סתרים"?
רש"י מסביר שהכוונה היא לתקופה שבה היה אסור לכתוב את התורה שבעל פה, ומי שהיה שומע דבר חידוש ופחד שמא ישכחהו, היה כותבו ומסתיר זאת.
אולם בעל שו"ת בית מרדכי (חלק ב סימן כז) מציע פירוש מחודש, הוא כותב שבכל הש"ס נזכרו רק שתי הלכות שהיו כתובות במגילת הסתרים בי ר' חייא, ומדובר בהלכות שהייתה סיבה להסתיר אותן לכבוד שמים, ומשום כך נקראה המגילה "מגילת סתרים", מלשון (משלי כה, ב): "כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר".
הלכה אחת היא במסכת שבת (ו,ב), שאחת מן שלושים ותשע אבות מלאכות האסורות בשבת אין חייבין עליה מיתה אם עשוה במזיד. ואילו היו מפרסמים זאת בפומבי בבית המדרש אפשר שהיה הדבר גורם לזלזול באיסור מלאכה בשבת. כל אחת מן שלושים ותשע אבות מלאכות הייתה יכולה להיות מפוקפקת ומעורערת, כי היה ספק שמא זוהי המלאכה שאין חייבין עליה מיתה.
ההלכה השנייה שהיה צורך להסתיר היא שלא רק לשכירו של בעל השדה, הכרם או הגן מותר לאכול מן הפירות בשעה שהוא עובד שם, אלא גם לכל אדם זר מותר להיכנס לכרם ולשדה ולאכול מפירותיהם. הלכה זו, אם תתקבל ותפורסם ברבים, עלולה לגרום נזק רב לבעלי הכרמים והשדות, שכאילו הפקר הם לכל עובר ושב, ומשום כך הסתירוה. מעניין לציין שיוסף בן מתתיהו כותב כך בספרו קדמוניות היהודים (ד,ח), שכל אדם רשאי לאכול פירות בתנאי שלא ייתן לכליו.
