האם בשר נקרא "פרי האדמה"?
הרב דב קדרון
בבא מציעא פט ע"א
פועל רשאי לאכול מהגידולים שהוא עובד בהם רק כאשר מדובר בגידולי קרקע, אבל לא במוצרי חלב, או דברים אחרים שבאים מהבהמה.
תוספות (ד"ה גידולי קרקע) מקשים על כך מהנאמר במסכת עירובין (כז,ב) לגבי מעשר שני, שגם בהמות נחשבות גידולי קרקע, מפני שהן ניזונות ממה שגדל בקרקע, ומתרצים שיש הבדל בין שתי דרגות של גידולי קרקע. יש דברים שהם תוצר של גידול ישיר מהקרקע, ולעניין פועל רק בהם יש לו זכות לאכול, ויש דברים שהם גידולים משניים מהקרקע, כלומר שהם עצמם לא גדלים מהקרקע, אלא רק ניזונים מהקרקע, כמו בהמות, ולעניין מעשר שני גם הם כלולים.
מכאן דחה הגר"ע יוסף זצ"ל (שו"ת יביע אומר חלק ח' סימן כג אות כב) את דברי כף החיים (סימן רד אות ב) שכתב שמי שבירך על בשר או גבינה ברכת בורא פרי האדמה, יצא ידי חובה, מפני שבעלי חיים קרויים בגמרא גידולי קרקע.
בעל ילקוט יוסף (נטילת ידים וברכות הוספות - הערות סימן רד - דיני הברכות על יתר המאכלים אות א) הוסיף להביא את דברי הריטב"א במסכת סוכה (יא ב), שגם הוא סבור כתוספות, ומסביר מדוע יש דברים הנקראים גידולי קרקע וברכתם שהכל, והוא משום שיש בגידולי קרקע שני פנים, האחד גידולי קרקע ממש שצומח ויונק מן הקרקע, כגון פירות, ואין בכלל זה בעלי חיים, והשני הוא דבר שהוא גדל ורבה על - ידי הארץ, אבל אינם יונקים ממנו, ואין ראוי לקרותן פרי האדמה ולפיכך אומר עליהם שהכל וכו', וזה נאמר על בעלי חיים, ועל כן ברכת בשר בהמה וכו' "שהכל".
