לימוד תורה או אומנות
קידושין פב ע"א
"רבי נהוראי אומר: מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה".
רבי נהוראי אינו חולק על רבי מאיר שאמר לפניו:
"לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה",
ועל שאר התנאים שם שרק הגבילו מאיזו אומנות כדאי להתרחק.
רבי נהוראי רק דיבר בלשון יחיד, על עצמו, ועל בנו.
כי ידע שבנו מסוגל וראוי לכך.
אך על רוב העם אמרו בויקרא רבה פרשת ויקרא פרשה ב, א:
"בנוהג שבעולם אלף בני אדם נכנסין למקרא, יוצאין מהן מאה.
מאה למשנה, יוצאין מהן עשרה.
עשרה לתלמוד יוצא מהן אחד".
רק אחד מאלף יוצא 'פויסק'.
אחד למאה, אולי ריש מתיבתא.
אחד לעשר רב בית כנסת או מלמד.
ועל רוב העם אומר רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא במסכת אבות פרק ב משנה ב:
"יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון,
וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון".
וגם גדול האמוראים לימד את בנו את אומנות המסחר כשראה שאין דרכו קלה כחייא אחיו (המוזכר לפני כן שם במסכת פסחים דף קיג ע"א).
"אמר ליה רב לאיבו בריה:
טרחי בך בשמעתא ולא מסתייע מילתא, תא אגמרך מילי דעלמא:
אדחלא אכרעיך - זבינך זבין. כל מילי זבין ותחרט - בר מחמרא, דזבין ולא תחרט. שרי כיסיך, פתח שקיך. קבא מארעא ולא כורא מאיגרא. תמרא בחלוזך לבית סודנא רהיט".
ובמסכת ברכות דף לה ע"ב:
"תנו רבנן: ואספת דגנך, - מה תלמוד לומר - לפי שנאמר: (יהושע א') לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, יכול דברים ככתבן? תלמוד לומר: ואספת דגנך - הנהג בהן מנהג דרך ארץ, דברי רבי ישמעאל...
אמר אביי: הרבה עשו כרבי ישמעאל - ועלתה בידן, כרבי שמעון בן יוחי - ולא עלתה בידן".
וביאר הגר"א שדוקא הרבה לא עלתה בידן כרבי שמעון בן יוחי, כי זו הנהגה רק ליחידים.
והיינו כנ"ל למותאמים לכך, כאשר ברור לעינים שעתידם, להיות גדולים ומחנכים בישראל.
