סקר
אני מתחיל מסכת חולין:






 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים


אותיות נקנות במסירה

בבא בתרא עז ע"א

 

"אותיות נקנות במסירה".

צריך לבאר את מהותה של מסירה זו.

לפי ביאור אחד,
משמעות מסירה היא מסירה מיד המקנה ליד הקונה. ויחד עם מסירה זו צריך הקונה גם לעשות קנין הגבהה.
כמו שמצינו במסכת בבא בתרא דף קנא ע"א:
"אימיה דרב עמרם חסידא הוה לה מלוגא דשטראי, כי קא שכבא אמרה: ליהוי לעמרם ברי; אתי אחוה לקמיה דרב נחמן, אמרו ליה: והא לא משך!".

לפי ביאור שני,
די או במסירה או בהגבהה. (ע' חידושי הרמב"ן ב"ב דף עו ע"א ד"ה והא דאמרינן).

לפי ביאור נוסף,
משמעות קנין מסירה היא, שקימים דברים שקשה לבצע בהם את פעולת הקנין, משום גודלם (בהמה, ספינה), או משום שאין בהם ממש (חובות הכתובים בשטרות).
לכן הקנין מתבצע ב'מוסירה' של אותו דבר, כלומר בדבר שאיתו מנהיגים אותו.

בבהמה:
כדלעיל בבא בתרא דף עה ע"ב (וקידושין דף כב ע"ב)
"כיצד במסירה? אחזה בטלפה, בשערה, באוכף שעליה, בשליף שעליה, בפרומביא שבפיה, בזוג שבצוארה - קנאה".

המוסירה היא המושכות שבו מנהיגים את הבהמה, שתלך בדרך ישרה.
ככתוב בפסוקים:
(ישעיהו פרק נב, ב) הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ
(ירמיהו פרק ה, ה) נִתְּקוּ מוֹסֵרוֹת
(ירמיהו כז, ב) עֲשֵׂה לְךָ מוֹסֵרוֹת
(ירמיהו ל, ח) וּמוֹסְרוֹתֶיךָ אֲנַתֵּק
(תהלים קז, יד) וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק
(תהלים קטז, טז) פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי
(איוב יב, יח) מוּסַר מְלָכִים פִּתֵּחַ
(איוב לג, טז) וּבְמֹסָרָם יַחְתֹּם
(איוב לט, ה) וּמֹסְרוֹת עָרוֹד מִי פִתֵּחַ

בפועל 'יסר' מתחלף ב'ישר'.
גם המוסר, והיסורים, תפקידם לישר את דרך האדם.

בספינה:
לעיל בבא בתרא דף עו ע"א:
"ספינה נקנית במסירה".

מהי ה'מוסירה' שנעשית בו המסירה, בספינה?
מבואר במסכת כתובות דף פה ע"א:
"רב פפא מימלח מלוחי, רב הונא בריה דרב יהושע ממתח לה באשלא".
ופירש רש"י: "ממלח מלוחי - מנהיגה בעוגין שלה שקורין ריימ"ש בלעז ממלח שקורין ווירני"ר בלעז לשון וייראו המלחים (יונה א)".

בשטרות:
השטר הוא ה'מוסרות' של החוב, כדברי הגמרא במסכת קידושין דף כז ע"א: "שאני שטר, דאפסירא דארעא הוא". או "אפסרא דארעא" (בבא בתרא דף נג ע"ב), ופירש שם הרשב"ם:
"כמו שהאפסר משמר את הבהמה ואמרינן בקדושין (דף כז ע"ב) תדע אילו מכר לו עשר בהמות באפסר אחד מי לא קנה הבהמות בשביל שמחזיק באפסר והאי מצר נמי אפסרא דארעא הוא וכמי שמחזיק בשדות דמי".

היוצא מזה, שצריך להגביה את השטר, כמו שצריך להגביה כל דבר שרוצים לקנותו.
ועצם הגבהה זו נקראת מסירה, כי עיקר הקנין אינו עבור הנייר, אלא עבור החוב הכתוב בו.
ממש כמו שאחיזה באוכף הבהמה קונה את הבהמה (למאן דאמר, ואין הלכה כן).

תגובות

  1. יג כסלו תשפ"ו 17:24 מנהיגה בעוגין שלה שקורין ריימ"ש בלע"ז | קטלא קניא באגמא

    כתבת: "מהי ה'מוסירה' שנעשית בו המסירה, בספינה? מבואר במסכת כתובות דף פה ע"א: "רב פפא מימלח מלוחי, רב הונא בריה דרב יהושע ממתח לה באשלא". ופירש רש"י: "ממלח מלוחי - מנהיגה בעוגין שלה שקורין ריימ"ש בלע"ז ממלח שקורין ווירני"ר בלעז" לשון וייראו המלחים (יונה א)". זה הערך של "אוצר לעזי רש"י" על ריימ"ש: 1179 / (כתובות פה.) / עוגין ריימ"ש / ריימס / משוטים הכתיב המצוי במקורות הצרפתיים: raims. ✭ משוטים המשנה בריש פירקין (דף ע"ג ע"א) מתחילה אם: המוכר את הספינה מכר... ואת "העוגין" ואת כל "המנהיגין" אותה. והגמרא מבארת: "עוגין תני רבי חייא אלו עוגינין שלה וכן הוא אומר הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש: מנהיגין א"ר אבא אלו המשוטין שלה וכן הוא אומר אלונים מבשן עשו משוטיך ואבע"א מהכא וירדו מאניותיהם כל תופשי משוט". לפי הגמרא בב"ב די ברור ש-"עוגן" הוא העוגן, ו"מנהיגין" הם המשוטים. אז למה רש"י אומר שעוגן הם המשוטים? הגמרא (כתובות דף פה ע"א) אומרת: תפסוה אינהו, רב פפא מימלח מלוחי, רב הונא בריה דרב יהושע ממתח לה באשלא. מר אמר אנא קנינא לה לכולה ומר אמר אנא קנינא לה לכולה. עכשיו רב הונא בריה דרב יהושע "ממתח לה באשלא" די ברור שזה אומר שהוא משך את הספינה/סירה בחבל שלה. לגבי רב פפא "ממלח מלוחי", מה שאין עוררין עליו הוא שהוא השתמש בצורה כלשהי של ניווט ימי בסירה, ולכן טען לתפיסת כלי השיט עבור ההלוואה שלו. מכיוון, ש'רב הונא בריה דרב יהושע משך את הסירה דרך החבל שלה, לרב פפא נותרו שתי אפשרויות: למשוך את הסירה דרך העוגן [והשרשרת] או לחתור בספינה באמצעות המשוטים שלה. כל אחד מהמנגנונים הללו יעבוד כקנין "משיכה" והמחלוקת ביניהם היה איזה מהם הוא הצורה הטובה יותר של קנין משיכה. אבל דבר אחד ברור לחלוטין שהדרך שבה רש"י מתאר את זה לא הגיונית. לא מנווטים עם עוגן, לכן הוא אמר שעוגן פירושו משוטים! וזה די סותר את האופן שבו הגמרא ב'ב"ב מתרגמת את פריטי הסירה האלה. עכשיו, בהתייחס למה שכתבת שכאשר עושים קנין מסירה על סירה, הקונה צריך להיאחז בכל דבר המשמש לניווט הסירה, ותמכת בהנחה זו מהגמרא בכתובות. אני חושב שאתה טועה, כי שם בסיפור הזה, הקניין ששניהם עשו היה קנין "משיכה" - רהברי"ש משך את הסירה דרך כבל/אשלא, ור"פ משך אותה דרך העוגן והשרשרת או חתר בה פיזית, וזה הכל קנין משיכה. אבל כשרוצים לעשות קנין מסירה, בלי להזיז פיזית את הספינה, אולי רק אותם מכשירי ניווט הספינה המיועדות כתשתית ניווט של הסירה, בדומה לאפסר של בהמה, יהיו יעילות בקניין מסירה. א"כ לכאורה רק להחזיק בהעוגן מבלי להזיז את הספינה דרכה, יכול להיות שאינה מספקת להפעיל קנין מסירה, כי העוגן הוא למעשה כלי נגד ניווט - מטרתו היא לעצור את הספינה מלהתקדם! ואולי יידרש מהקונה למשוך את הספינה דרך העוגן.

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר