ההבדל בין הארץ לגלות
הרב דב קדרון
בבא מציעא מח ע"ב
קונה ומוכר שסיכמו ביניהם על עסקה של קניית מטלטלים, ונתן הקונה את הכסף, כל זמן שלא עשה קניין משיכה, מעיקר הדין יכול כל אחד משניהם לחזור בו, אבל מי שחוזר בו מקבל את הקללה של "מי שפרע": מי שפרע מאנשי דור המבול ומאנשי דור הפלגה ומאנשי סדום ועמורה וממצרים שטבעו בים הוא יפרע ממי שאינו עומד בדבורו.
האופן שבו המצרים לא עמדו בדיבורם מתואר במדרש הגדול (שמות י, א) כדבר שתוכנן מראש:
באו ישראל לגור בארצך ... פתיתה אותם בדברים טובים עד שבאו אליך ואחר כך הקשיתה עליהן עולך, השקיתה אותם מתוק בעת בואם אליך ואחר כך הרויתה אותם מר, אמרת להם ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים (בראשית מה, יח) ואחר כך תאמר תכבד העבודה על האנשים.
באופן כללי כותב בעל ספר עלי תמר (פסחים ב, ה) שידוע מדברי ימי ישראל שדוגמת גלות מצרים היה בכמה וכמה גלויות, בתחילה הושבו במיטב הארץ בתנאים טובים ונוחים, ואחר כך מררו את חייהם בכל מיני צער וייסורים וגירושים.
אכן בקורות ההתיישבות בארץ ישראל הסדר הפוך, בתחילה תנאי האקלים המחלות והעבודה הקשה מררו את חיי המתיישבים, ואחר כך במיטב הארץ הושבו הם ובניהם.
זה הכלל: הגלות תחילתה מתוק וסופה מר, וארץ ישראל תחילתה מר וסופה מתוק.
