מותר לחשוד בכולם?

הרב דב קדרון

בבא מציעא כד ע"א
 

לאחר שנגנבה כוס כסף במקום שהיה מר זוטרא חסידא, הוא ראה תלמיד אחד, שרחץ ידיו, וניגבן בבגד של חבירו. מתוך כך הוא הבין שזהו הגנב, שלא איכפת לו מממון חברו, כפהו מר זוטרא והוא אכן הודה בגניבה.

היה מי שרצה ללמוד מכאן לגבי בית שהיו בו כמה אנשים, ונגנב משהו, ובעל הבית חושד באחד ורוצה לבדוק בכליו, והלה טוען שמוכן להיבדק בתנאי שכולם יבדקו, וממעשה זה רואים שסתם כך אסור לחשוד בגניבה בכל מי שהיה במקום, ולכן מסופר שרק לאחר שראה מר זוטרא שיש רגלים לדבר, שאותו תלמיד ניגב את ידיו בבגד של חברו, רק אז היה מותר לחשוד בו.

אולם הגרש"ז אויערבך זצ"ל (שו"ת מנחת שלמה תניינא (ב - ג) סימן קלג) כתב שאין מכאן ראיה, כי ייתכן שבאותו מקום היה צורך לרגלים לדבר, כי היו שם עוד אנשים שכבר הלכו משם, וגם אפשר שהגנב כבר היה לו זמן להטמין את הכוס במקום אחר ולא היה אפשר למצוא ודאי את הכוס על ידי חיפוש, אולם אם אף אחד לא יצא מהמקום וברור הדבר שעל ידי חיפוש הגניבה תימצא - מותר לחפש אצל כולם, כי גם הם מצווים בהשבת אבדה וכל שכן להציל עשוק מיד עושקו.

לכן, הוא פסק שיכול בעל הבית לומר בפירוש לכולם שהוא חושד אמנם רק באחד מבלי לגלות שמו, אלא שאותו חשוד אינו מסכים לחיפוש אלא אם כן יחפשו אצל כולם, ומסתבר שבאופן כזה אינם צריכים להיעלב.