לע"נ סבתנו מלכה טויבע בת הרב יעקב לייב
 

סוגי השבועות / הרב עופר לבנת

פורסם בעלון השבועי חמדת ימים - ארץ חמדה

השבוע בדפי הדף היומי נתחיל את הפרק השישי במסכת שבועות, פרק "שבועת הדיינין." עד כה במסכת שבועות עסקנו בשבועות שאדם נשבע מדעתו בלא שבית דין חייב אותו להישבע. בפרק שישי וכן בשני הפרקים הנוספים במסכת שבועות נלמד על השבועות השונות שבית דין מחייב אדם להישבע. כדי לתת תמונה כוללת על מה שנלמד בפרקים אלה, נערוך סקירה קצרה של סוגי השבועות שבית דין מחייבים.

ישנם שלושה סוגי שבועות:
1. שבועת התורה
2. שבועת המשנה
3. שבועת היסת

בשבועת התורה הכוונה לשבועה שהמקור לחיובה הוא מהתורה. ישנם שלושה שבועות מהתורה:
1. מודה במקצת- כאשר הנתבע מודה בחלק מתביעת התובע (תחילת פרק שישי)
2. עד אחד- כאשר לתובע יש עד אחד המעיד כדבריו (דף מ עמוד א)
3. שבועת השומרים- כאשר אדם נתן חפץ לשמירה והשומר טוען שהחפץ אבד באופן שאינו חייב לשלם על כך (פרק שמיני)

שבועות המשנה הם שבועות שתוקנו על ידי חז"ל בתקופה קדומה והם מופיעות במשנה. ישנם שני סוגים עיקריים של שבועות המשנה:
1. נשבעים ונוטלים- מקרים מיוחדים בהם חז"ל תקנו שהתובע ישבע ויגבה מהנתבע את תביעתו (פרק שביעי)
2. נשבעים בטענת ספק- מקרים מיוחדים בהם תקנו חז"ל שהנתבע ישבע למרות שהתובע אינו טוען בוודאות שהנתבע חייב לו (פרק שביעי)

שבועת היסת היא תקנה מאוחרת שנתקנה בימי רב נחמן (דף מ עמוד ב). כמעט בכל מקרה של טענה ודאית של התובע ניתן להשביע את הנתבע שבועת היסת.

התוקף של שבועת התורה הוא הכי חזק ולכן אדם החייב שבועת התורה, אם אינו נשבע, ניתן לגבות ממנו את הסכום שעליו היה חייב להישבע. הגמרא דנה באשר להבדלים נוספים בין שבועת התורה לשאר השבועות (דף מא עמוד א).

השוני העיקרי בין שבועת היסת לשאר השבועות הוא שבשאר השבועות הנשבע צריך להחזיק ספר תורה בעת שנשבע, אך בשבועת היסת הוא אינו צריך (שולחן ערוך חושן משפט פז, יג).
 

To the article in English