ספק ספיקא באיסור אשת איש
הרב דב קדרון
בבא מציעא יח ע"ב
בדרך כלל כאשר יש ספק בדין תורה ההלכה היא לחומרא, אולם כאשר יש כמה ספיקות, כגון ספק ספיקא, ההלכה להקל. אבל באיסור אשת איש, כותב השיטה מקובצת, אין להקל אפילו בספק ספיקא, כי מחמירים באיסור זה יותר מבשאר איסורים, כמו שלמדנו בסוף מסכת יבמות, שאדם שטבע במים שאין להם סוף, כלומר שלא רואים את הקצה שלהם, אשתו עדיין אסורה, למרות שרוב הסיכויים שטבע, כי חוששים שמא יצא מן המים במקום אחר והוא עדיין חי.
אולם בעל כנסת הגדולה (אה"ע סי' סח הגה"ט אות כג), מביא בשם כמה אחרונים שלדעתם יש להתיר בספק ספיקא אפילו איסור דאורייתא של אשת איש.
לאחר מלחמת יום הכיפורים, היו הרבה נשים עגונות, ונדרש להתירן הגר"ע יוסף זצ"ל, שכתב שלפי אופיה המיוחד של מלחמת יוהכ"פ שהיתה קשה ואכזרית מכל המלחמות שידענו עד כה, ע"י אמצעי לחימה נוראים, נוצר מצב שלא תמיד היה ניתן לזהות את החללים ע"י הכרת הפנים עם החוטם, או בתוך ג' ימים, כפי שההלכה קובעת, והיה צורך בהרבה מאד מן המקרים לסמוך ולהתבסס על הדיסקית העשויה ממתכת ותלויה בשרשרת על צואר החלל, ובה חקוק שמו ושם משפחתו ומספרו האישי.
בעניין זה הוא קבע (שו"ת יביע אומר חלק ו - אבן העזר סימן ג) שיש שלשה ספקות להקל, דהיינו ספק ספק ספיקא, ועל סמך זה התיר את העגונות
