מהו "צדיק" ומהו "ישר"?

הרב דב קדרון

בבא מציעא טז ע"ב
 

כאשר לווה לא משלם את חובו והמלווה בא וגובה ממנו קרקע, מעיקר הדין אין המלווה חייב להחזיר את הקרקע ללווה כאשר יהיה לו כסף לפדותה, אבל בגלל שאמרה התורה (דברים ו, יח): "וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה'", אמרו חכמים שחייב המלווה לאפשר ללווה לפדות את הקרקע ממנו.

בעל אור החיים (דברים לב, ד) מסביר שהמושג "ישר" משמעותו לפנים משורת הדין, מתוך רחמים, ומבאר שהקב"ה ברא את העולם במשפט, כמו שכתוב (משלי כ"ט): "במשפט יעמיד ארץ", ואמרו חז"ל (תנחומא שופטים) שנשבע ה' שיעמוד העולם על המשפט, אבל מצינו לו י"ג מדות שכולם רחמים, ולכאורה יש לשאול: אם נשבע על המשפט מה מקום לרחמים.

אכן הסדר הוא כך: כי מתחילה כשיושב על המשפט הוא מעמיד את המשפט על תלו, וכשבא לפעול, למעשה מתרצה ברחמים ומתפייס בתחנונים, כפי שנאמר (תהלים קמ"ה): "צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו", כלומר כשהוא בא להדריך דבר הוא מדריכו על קו הדין, בצדק, אבל במעשיו, כלומר בשעת מעשה, כשבא אדם ומתחנן, אז אל רחום וחנון ירחמהו.

וזוהי כוונת משה רבנו ע"ה באומרו (דברים לב, ד): "צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא", כי בתחילה הוא נוהג בבחינת "צדיק", על פי קו הדין, ובסופו של דבר הוא "ישר" שמרחם על האדם לפנים משורת הדין.