קניית מזוזה מכספי גזל
הרב דב קדרון
בבא קמא קיח ע"ב
אסור לקנות או לקבל מאשה נשואה דבר שיש חשש שלקחה מבעלה בלי רשותו, מפני חשש גזל.
אמנם מצאנו בספר שמואל (א פרק כה), שדוד המלך דרש מנבל הכרמלי דמי שמירה, והוא זלזל בדוד, ודוד רצה להורגו. וכששמעה על כך אביגיל אשת נבל, הגיעה אל דוד בלילה והביאה לו מאתים לחם ושנים נבלי יין וחמש צאן עשוית וחמש סאים קלי ומאה צמקים ומאתים דבלים ופייסה את דוד.
הנודע ביהודה (מהדו"ת יו"ד סימן קנח) מסביר זאת בשלושה אופנים: א. אביגיל עצמה בוודאי היתה רשאית ליקח מנחה בידה, כדי להציל את אישה ממוות, ודוד שקיבל ממנה אולי היה מגיע לו ולעבדיו שכר שמירה, ועל פי דין תורה קיבל. ב. אולי היה לאביגיל משלה, ותקנת חכמים שכל מה שקנתה אשה קנה בעלה, נתקנה בתקופה מאוחרת יותר, כי זכות הבעל בנכסי אשתו אינה מן התורה. ג. אולי כל המנחה הזו נחשבה דבר מועט על פי עושרם של נבל ואביגיל, וייתכן שקיבלה רשות ממנו לתת מתנות כרצונה.
בספר חשוקי חמד (עמ"ס יומא דף ח ע"ב) הביא מעשה בבני זוג, שלא שמרו תורה ומצוות, והאשה שהחלה לחזור בתשובה חששה מאוד ממסתננים, כי הם גרו קרוב לגבול, ולכן רצתה לקבוע מזוזה. אולם בעלה שעדין אינו שומר מצוות, סרב להוציא ממון עבור המזוזה. האשה שאלה האם מותר לה לקחת כסף מבעלה בלי ידיעתו כדי לקנות את המזוזה, ולספר לבעלה שקבלה את המזוזה במתנה מארגון חסד? והורה הגרי"ש אלישיב זצ"ל שאסור לה, כי זה גזל.
