ממה פטור מי שאינו מצווה?
הרב דב קדרון
בבא קמא פז ע"א
יש מחלוקת בין חכמים לרבי יהודה האם אדם עיוור חייב במצוות. לדעת רבי יהודה הוא פטור ולדעת חכמים חייב. רב יוסף, שבעצמו היה עיוור, אמר, שבהתחלה הוא חשב שיש עדיפות למי שמקיים מצוות שאינו חייב בהן, ולכן אם מישהו היה אומר לו שהלכה כרבי יהודה, הוא היה שמח, אבל לאחר שלמד ש"גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה" הוא שינה את דעתו, ואדרבה, העדיף שיהיה חייב במצוות, כדעת חכמים.
בעל ספר כלי חמדה (פרשת ויגש אות ד) דן בקושיה על יעקב שנשא שתי אחיות, וכן בניו שנשאו אחותם, וכן עמרם שנשא דודתו, ואיך לא קיימו את התורה לכל הפחות באופן של מי שאינו מצווה ועושה, ומביא את תירוצו של המהר"ל שדווקא במצוות עשה יש עניין שגם מי שלא מצווה יקיים ויקבל שכר, אבל במצוות לא תעשה שאין עליה קבלת שכר, לא שייך כלל שמי שלא נצטווה יקיים.
על כך הוא מקשה: אם כן מדוע לפני שחזר בו, שמח היה רב יוסף אילו הייתה ההלכה כרבי יהודה, והרי אף על פי שאז היה מקבל שכר גדול יותר על קיום מצוות עשה, שהיה מקיים למרות שאינו מצווה, מכל מקום היה מפסיד את כל השכר על הישמרות מעבירות על לא תעשה.
וביאר שלדעת המהר"ל אין זה הפסד כלל כשאינו מוזהר בלאווין, כי מכיוון שאינו מצווה אין לו שייכות לאיסורים הללו, ועיקר השמחה והשכר מגיע לאדם על קיום מצוות עשה, שבהן הוא קונה קניין בנפשו.
