הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
בבא קמא צב ע"א
אומרת המשנה בתלמוד הבבלי (ב"ק צב, א):
" ומנין שאם לא מחל לו שהוא אכזרי? שנאמר: ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך".
מהמשנה עולה שעל האדם למחול לחברו שפגע בו.
על כך אומר הירושלמי: (ב"ק ח, ז)
"א"ר ייסה הדא דתימר שלא הוציא לו שם רע אבל הוציא לו שם רע אין לו מחילה עולמית".
מהירושלמי עולה שאדם שהוציא שם רע על חברו אין לו מחילה עולמית.
וקשה מה הוצאת שם רע חמורה מכל דבר אחר? בנוסף הלשון תמוהה היה צריך להיות כתוב אינו צריך למחול לו, והלשון היא אין לו מחילה.. משמע שגם אם הנפגע סולח עדיין אין מחילה?
מבאר הב"ח (אורח חיים סימן תרו):
"כתב הסמ"ג בסוף הלכות תשובה (שם) בירושלמי דהחובל (ה"ז) אמר רב יוסף הדא דאיתמר שצריך למחול באדם שלא הוציא עליו שם רע אבל בהוציא עליו שם רע אין לו מחילה עולמית ע"כ ונראה דמה שכתב אין לו מחילה עולמית הוי כמו טעם לומר שאין המוחל נקרא אכזרי בשביל זה דמאחר שהשם רע יזיק לו ולדורותיו ואף אם אחד מהם מוחל האחר אינו מוחל ואם כן אין לו מחילה עולמית הילכך גם אותו שהוציא עליו שם רע אינו נקרא אכזרי אם אינו מוחל לו שהרי השם רע פוגע בכבודו ובכבוד דורותיו עד עולם וזהו עלבון גדול שאין ראוי לשום אחד מהם למחול על זה".
כעין זה מצינו בכרוזים של מורינו הרב צבי יהודה שלא שייך לעשות משאל עם על יהודה או שומרון, כי הקרקע לא שייכת לרוב שנמצא לפנינו אלא לכלל ישראל לדורותיו גם אלה שעדיין לא נולדו וגם לכאלה שנפטרו.
