כמה משלם המזיק אתרוג מהודר?
הרב דב קדרון
בבא קמא עז ע"ב
אדם שנדר להביא קורבן עולה, והפריש שור לצורך כך, והשור נגנב, הגנב יכול לשלם לו שה, ולומר: בזה אני פוטר אותך מנדרך, ולא יכול הנודר לטעון שרצונו להביא קורבן מהודר, כי מכיוון שיוצא ידי חובת נדרו בשה – די לגנב לשלם זאת.
המשנה למלך (מעשה הקרבנות טז, ז( הסתפק במי שקנה אתרוג בדמים יקרים מפני חשיבותו, ובא אחד וגנבו ממנו ופסלו, האם יכול הגנב להיפטר בנתינת אתרוג אחר כשר אף שאיננו חשוב כמו האחר, או שמא יכול בעל האתרוג לטעון שרצונו לעשות מצווה מן המובחר.
הוא כותב שאין להשוות את השאלה לגבי האתרוג לדין הנ"ל של הגונב שור שהוקדש לעולה, כי בגמרא מבואר שבהמה שהוקדשה לקורבן אינה בת מכירה כלל, ומכיוון שאין לה מחיר שוק, נמצא שהנזק שנגרם על ידי הגזלן הוא לא נזק ממוני, אלא מניעת בעל הקורבן מלהקריבו, וכדי לפצות אותו על כך אכן די שייתן שה במקום השור, אבל לאתרוג יש מחיר בשוק, ויוכל הנגזל לטעון שיכול היה למוכרו בדמים יקרים, ונמצא שהגנב גרם לו הפסד ממוני, ולא יכול לפטור את עצמו באתרוג זול יותר.
וכך אכן פוסק בעל ערוך השולחן (העתיד הלכות מעשה הקרבנות סימן צד סעיף כב ) שמי שגנב חפץ של מצוה כאתרוג וכיוצא בו, שניתן למכירה, בוודאי צריך לשלם לו כפי שוויו על פי מחיר השוק.
