טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
הוסיפו עליהן: אלונים אלמונים אלמוגים ... אלמונים בלוטי, אלמוגים כסיתא – אלמוג
"... דאמר רבה בר רב הונא, אמרי בי רב: עשרה מיני ארזים הן, שנאמר: אתן במדבר ארז שיטה והדס ועץ שמן אשים וגו'; ארז ארזא, שיטה תורניתא, הדס אסא, עץ שמן אפרסמא, ברוש ברתי, תדהר שאגא, ותאשור שורבינא. הני שבעה הוי! כי אתא רב דימי אמר, הוסיפו עליהן: אלונים, אלמונים, אלמוגים; אלונים בוטני, אלמונים בלוטי, אלמוגים כסיתא. איכא דאמרי: ערונים, ערמונים, אלמוגים; ערונים ערי, ערמונים דולבי, אלמוגים כסיתא" (בבא בתרא, פ ע"ב).
פירוש: שאמר רבה בר רב הונא: אמרי בי [אומרים בבית מדרשו] של רב: עשרה מיני ארזים הם, שנאמר: "אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדו" (ישעיה מא, יט), ולדעתו כל אלה כולם הם מיני ארז. ומזהים אותם: ארז הוא קרוי בארמית ארזא, שטה היא זו הקרויה תורניתא, הדס הוא אסא, עץ שמן הוא אפרסמא, ברוש הוא הקרוי בארמית ברתא, תדהר הוא העץ הקרוי בארמית שאגא, תאשור הוא הקרוי בארמית שוריבנא. ותוהים: גם אם מונים אותם את כולם, הלא הני [אלה] שבעה בלבד הוו [הם], ולא עשרה! כי אתא [כאשר בא] רב דימי מארץ ישראל לבבל אמר: הוסיפו עליהם עוד שלושה מינים הקרויים אף הם ארז: אלונים, אלמונים, אלמוגים. ומזהים אותם: אלונים הם הקרויים בוטמי, אלמונים קרויים בלוטי, אלמוגין הם כסיתא [אלמוגים]. איכא דאמרי [יש שאומרים] כי אלה השלושה שהוסיפו עליהם, הם: ארונים, ערמונים, אלמוגין. ומזהים אותם: ארונים הם הקרויים בארמית ערי, ערמונים הם דולבי, אלמוגין הם כסיתא (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: אלמוג שם באנגלית: Coral שם מדעי: Anthozoa שם נרדף במקורות: כסיתא, ראמות?
נושא מרכזי: מעמד האלמוגים כ"עצי בנין"
לנושאים נוספים העוסקים באלמוג ראו ב"אלמוג – ריכוז נושאים וקישוריות". לפתיחה הקש/י כאן.
הקשר בין האלמוגים והעצים בא לידי ביטוי כבר בפסוקי המקרא שבהם מופיע המונח "עצי אלמוגים": (מלכים א' י י"א): "וגם אני חירם אשר נשא זהב מאופיר הביא מאופיר עצי אלמגים הרבה מאד ואבן יקרה". במצודת ציון (שם) "אלמוגים - הוא מין עץ יקר וחשוב". אלמוגים אלו היו אחד מחומרי הגלם שנעשה בהם שימוש בבנין בית המקדש הראשון: "ויעש המלך את עצי האלמגים מסעד לבית ה' ולבית המלך וכנרות ונבלים לשרים לא בא כן עצי אלמגים ולא נראה עד היום הזה" (שם, י"ב). התייחסות המקורות לאלמוגים כעצים מבוססת על צורתם והעובדה שהם קבועי מקום וצבעוניים באופן המזכיר צמחים. ביטוי נוסף לגישה המזהה את האלמוג כעץ אנו מוצאים בדברי רב דימי (בבא בתרא, פ ע"ב): "דאמר רבה בר רב הונא, אמרי בי רב: עשרה מיני ארזים הן, שנאמר: אתן במדבר ארז שיטה והדס ועץ שמן אשים וגו' ... כי אתא רב דימי אמר, הוסיפו עליהן: אלונים, אלמונים, אלמוגים; אלונים בוטני, אלמונים בלוטי, אלמוגים כסיתא. איכא דאמרי: ערונים, ערמונים, אלמוגים; ערונים ערי, ערמונים דולבי, אלמוגים כסיתא". הרשב"ם (בבא בתרא, פא ע"א) מפרש: "כסיתא - אילן שגדל בים ויקר הרבה וקורין קוריי"ל".
רש"י (שבת, נב ע"ב) מפרש את המשנה "טבעת של מתכת וחותמה של אלמוג טמאה, היא של אלמוג וחותמה של מתכת טהורה": "אלמוג - עצי אלמוגים והוא נאה. טמאה - דבתר טבעת אזלינן, ופשוטי כלי מתכות טמאים. היא של אלמוג טהורה - דפשוטי כלי עץ הוא". הר"ש (כלים, פי"ג מ"ו) מפרש: "אלמוג - מעצי אלמוגים והוא מין ארז כדאמר בפרק המוכר את הספינה (פ ע"ב)". רש"י מכנה את טבעת האלמוג "פשוטי כלי עץ" ואילו הר"ש רואה באלמוג מין ארז כדברי הגמרא בבבא בתרא.
במאמר "כפיתו תרין ארזי בחבלא" (ברכות, נו א) הגדרתי את ה"ארזים" כעצי סרק ששימשו לבניין או לבניית כלים ואכן הפסוק במלכים מתאר את השימוש שנעשה באלמוגים בבית המקדש ובבית המלך. לרש"י המסעד הוא רצפה ואילו לרד"ק (דברי הימים ב', ט י"א) הכוונה לעמודים: "מסלות לבית ה' - ובספר מלכים הוא אומר מסעד לבית ה' ופי' יעמוד סמיכות התקרות". הרלב"ג (מלכים) פירש: "מסעד לבית ה' ולבית המלך - הנה בספר ד"ה כתוב תמורת זה מסלות ולזה אחשוב שבעליה אשר יעלה בה בית ה' מבית המלך עשה כדמות מעקה מעצי האלמוגים שיסמך האדם בהם במסלתו בזאת העליה וכו'".
שימוש בחומר בניין זה הוא מסורת עתיקת יומין שתחילתה במדינות הים התיכון ולאחר מכן בקריביים. ריפי האלמוגים בנויים ממרבצי גיר ושימשו כמקור לחציבת אבנים, לוחות ועמודים בדומה למחצבות גיר רגילות במקומות אחרים. מבנים עשויים אלמוגים מוכרים למשל בעיירות מהתקופה הקולוניאלית המוקדמת בין השנים 1750-1850 ששכנו בקרבת ימים טרופיים ואף רחוק יותר. עיקר הבנייה באבן אלמוגים הייתה של חזיתות מבנים כמו קירות כנסיות, מסגדים, מבני שלטון, קומות הקרקע של מבני מסחר ועוד. הבנייה הייתה על ידי אבן אלמוגים טבעית ולא מטויחת. העובדה שמבנים היסטוריים מונומנטלים עתיקים בנויים מאבני אלמוגים עודדה עריכת מחקרים שיעשירו את המידע הקיים על שיטות שימור יעילות שלהם.
אמנם חומר בנייה זה שהיה מקובל בזמנו הפך לפחות נפוץ בבנייה מודרנית אך גם בימינו קיימות חברות המציעות אבני אלמוגים לבנייה למעוניינים בהן בגלל כמה יתרונות. דפוסי המאובנים העדינים ומאפייני פני השטח הייחודיים של אבן אלמוגים תורמים לעיצוב המודרני. אבני אלמוגים מחוספסות ונחשבות לעמידות ביותר להחלקה מכל האבנים הטבעיות. בזכות החללים הרבים באבן הן משמשות כבידוד תרמי דבר ההופך אותן למתאימות ביותר לריצוף חיצוני של בריכות שחייה. תחומי יישום נוספים כוללים חיפוי קירות, בניית אח, בניית מרפסות בריכה, מקלחות, אזורי ג'קוזי, גינות וחללים פנימיים של בתי חוף.
שרידי מבנה בנמל קילווה קיסיוואני בטנזניה (Kilwa Kisiwani) בנוי אבני אלמוגים צילם: Ron Van Oers
לעיון נוסף:
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה
