חזקת כשרות עד הרגע האחרון

הרב דב קדרון

בבא קמא עג ע"א

עדים שהעידו על אדם שגנב בהמה, ולאחר כדי דיבור העידו שטבח או מכר אותה, ובאו עדים והזימו את עדותם השנייה – לא מתבטלת עדותם הראשונה בקשר לגניבה.

מכאן מוכיח הגר"מ פיינשטיין זצ"ל (שו"ת אגרות משה חו"מ ח"א סימן י) שמעמידים כל אדם על חזקת כשרותו לומר שהיה כשר עד הרגע שבו נפגמה חזקת הכשרות שלו, לכן העדות הראשונה של העדים נחשבת עדות כשרה, ורק מזמן העדות השנייה שנפסלה הם נפסלים.

כיוצא בזה מביא הש"ך (יורה דעה סימן א ס"ק ח) בשם התוספתא שאפילו מי שהמיר את דתו אינו חשוד למפרע, ומאבד את חזקת כשרותו רק מאותו רגע שהמיר, דהיינו שאם שחט ונקר חלב ואחר כך המיר באותו יום - הכל כשר.

על פי זה הסביר הגר"מ פיינשטיין זצ"ל מדוע עדים שלאחר שהעידו נטלו שכר עבור עדותם – אין עדותם נפסלת (כפי שמביא המגיה במל"מ פכ"ג מסנהדרין ה"ה משבות יעקב) מפני שבזמן שהעידו הייתה להם חזקת כשרות, ואין לפסול את עדותם בגלל מה שעשו לאחר מכן.