המסכן שהפך לגיבור
הרב דב קדרון
בבא קמא סט ע"א
בגמרא מובאת דעתו של רבן שמעון בן גמליאל, שמי שיש לו פירות שאסורים באכילה, צריך לסמן אותם כדי להודיע לאנשים שיימנעו מלאוכלם רק בשנת השמיטה כאשר הם מופקרים, אולם בשאר השנים אין צורך לסמן, ואם יבוא גנב וייקח ויאכל, על זה נאמר "הלעיטהו לרשע וימות".
בהקשר לזה מובא בספר חשוקי חמד מעשה בתלמיד באחד מבתי הספר לרפואה בארצות הברית שלא צלחה דרכו, אמנם עשה חיל ונחשב לתלמיד מעולה, אך מבחינה חברתית כשל, ועד מהרה הפך ל"מסכן הכיתה", מטרה להשתלחות ולהתגרות התלמידים. הגיעו הדברים לידי כך שהיה מי מבין החניכים, שעשה לו מנהג קבוע להעלים מילקוטו של המסכן את הכריך שהכין לעצמו לארוחת הצהרים, ולסעוד על חשבון חברו, איש לא התאמץ לעזור לאותו תלמיד אומלל לעלות על עקבות הגנב, והוא נותר חסר אונים ואובד עצות והיה קרוב לשיגעון. באחד הימים בעיצומה של ההרצאה שלאחר הפסקת הצהרים, החל אחד התלמידים באותה כיתה להשתעל להכחיל ולהקיא, הבהלה היתה גדולה, קם אותו מסכן וביקש להרגיע את הרוחות, ברגע זה הוברר לי מיהו הגנב, אני הוא שרקחתי חומר כימי רעיל ומסוכן, והטמנתי בסנדביץ שלי, מה שגרם לו לגנב להרעלה קשה וקטלנית. בזריזות שלף חומר אחר שבכוחו לנטרל את השפעת החומרים הרעילים, צוות ההצלה שהוזעק למקום פעל בדייקנות ע"פ הוראותיו, ומנע את מותו של הגנב, מכאן ואילך דרך כוכבו ומעמדו של אותו תלמיד מסכן שהפך ל"גיבור הכיתה". גם על כגון זה נאמר: "הלעיטהו לרשע וימות".
