הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב נוחם בלס, מכון הירושלמי
בבא קמא ע ע"א
התלמוד הבבלי בבבא קמא ע,א מביא משנה שאומרת:
"גנב ומכר בשבת.. משלם תשלומי ארבעה וחמשה".
התלמוד הבבלי שואל מדוע מתחייב בארבעה וחמשה הרי יש כלל שמי שעושה עבירה שחייב ליה מיתה פטור מלשלם? (מביא ברייתא שכתוב מפורש שפטור)
ועונה התלמוד הבבלי שמדובר שלא היה איסור תורה.
לעומת זאת הירושלמי בב"ק פרק ז הלכה ד בסופה מחלק בין טובח בשבת שחייב מיתה ולכן פטור מתשלומים לבין מוכר בשבת שפטור ממיתה ולכן חייב בתשלומים. הירושלמי שואל הרי יש מצבים שהמכירה אסורה מהתורה? ועונה הירושלמי מכירה היא תמיד מדרבנן. יכול להיות שיש משהו שנוסף למכירה שהוא מהתורה.. אך בגלל שהמכירה עצמה היא מדרבנן נחייב בממון את מי שמוכר בשבת.
חילוק בכיוון דומה מצינו בירושלמי בשבת יג,ג (בסוף ההלכה) לעניין ממצוה הבאה בעבירה. הירושלמי אומר שגזל מצה יש מצוה הבאה בעבירה כי לולי שמעשה העברה לא היה ניתן לקיים את המצוה, לעומת זאת אם הוציא מצה מרשות היחיד לרשות הרבים לא אומרים מצוה הבאה בעברה מפני שהיה יכול לקיים מצוה ללא מעשה בעבירה.
