מתוך: עלון אורחות חיים במשפטי התורה
 

שני שכנים ששברו את מעלית הבנין

הרב צבי שפיץ

בבא קמא נא ע"א

שאלה:
שכן בבנין משותף הכניס למעלית של הבנין משקל כבד מעבר למכסה שמותר להטעין במעלית זו. מחמת מעשהו המעלית הוסטה מעט ממקומה, אולם עדיין היתה ראויה לשימוש. כעבור יומיים שכן נוסף הכניס למעלית מטען חריג מעבר למותר, ומעשהו גרם למעלית להישבר לחלוטין, דבר המצריך תיקון העולה סכום גדול.
השכנים תובעים מהשכן השני שישלם את דמי תיקון המעלית. ואילו הוא תובע את השכן הראשון שישתתף עמו בהוצאות התיקון, כי לדבריו מחמת הראשון החלה המעלית להישבר.
מה הדין?

תשובה:
א. השכן הראשון ישלם כפי המחיר שהיה עולה לתקן את המעלית לאחר מעשה ההיזק שלו. והשכן השני ישלם את ההפרש שבין הסכום שעולה לתקן את המעלית, לבין הסכום שעל הראשון לשלם.

מקורות:
לכאורה היה נראה, שמכיוון שהנזק למעלית נגרם מחמת שניהם, הם צריכים להתחלק בהוצאות התיקון באופן שווה. אלא שמבואר בתוס' ב"ק (נא. ד"ה האחרון) שאם שני אנשים חפרו בור, האחד חפר שמונה טפחים והשני הוסיף לבור טפח אחד, ונפל אדם או בע"ח לבור וניזוק, שניהם שותפים בנזק. ומבואר בשו"ע (חו"מ סי' תי, יג) שהתשלום מתחלק ביניהם באופן יחסי לפי חלקו של כל אחד מהם בבור, וכן הסכים שם בביאור הגר"א (ס"ק כ), מכיוון שלכל אחד מהם יש בעלות על הבור לפי חלקו בחפירתו.
והוא הדין בנידון דנן, שאף על פי ששניהם גרמו לשבירת המעלית, מכל מקום בפועל נחשב כל אחד מהם - כעושה מעשה היזק במעלית באופן נפרד, בלי קשר למעשה ההיזק שעשה השני. לפיכך כל אחד ישלם את הסכום שעולה לתקן את הנזק שנגרם מחמת מעשהו. השכן הראשון ישלם את הסכום שהיה עולה לתקן את המעלית לאחר הקלקול שהוא עשה בה, כי זהו שווי הנזק שהוא עשה. והשכן השני ישלם את היתרה שבין סכום זה לסכום הנדרש עתה לתיקון המעלית, שסכום זה הוא שוויות הנזק שנעשה מחמתו.
ונוסיף עוד, שאפילו אם המשקל שהטעין השני היה שובר את המעלית גם אילו היא היתה תקינה, בכל זאת מכיון שהשני הזיק למעלית שבורה, זהו שוויות הנזק שהוא עשה.
כמו כן, אין נידון דנן דומה למה שמבואר ברמב"ם (פ"ו מהל' חובל ומזיק, הל' יד) ובשו"ע (חו"מ סי' שפג, ד) שאם חמשה אנשים הניחו כל אחד חבילה על בהמה, ובא אח"כ אדם נוסף והניח על הבהמה את חבילתו, והבהמה מתה, ולא ידוע אם הבהמה היתה מתה גם אלמלא שהאחרון הניח את חבילתו או שמתה רק בגלל תוספת חבילתו, משלמים כולם באופן שווה, כי כולם שותפים בנזק. ולכאורה גם כאן היה מקום לומר שהם שותפים שווים בנזק, ויתחלקו באופן שווה.
אולם חילוק זה בטעות יסודו. כי שם הנזק הוא רק מות הבהמה שאירע לבסוף, ויתכן שכל הששה שותפים בעשיית נזק זה בשוה. משא"כ בנידון דנן שנעשה נזק למעלית מיד עם פעולתו של הראשון, והראשון מתחייב מיד לשלם את מה שהזיק. ומעשהו של השני שנעשה לאחר מכן - הוא פעולת נזק נוספת שנעשתה למעלית שהיתה מקולקלת חלקית, ועל כן על השני לשלם את מלוא הנזק שהוא גרם למעלית. שהוא ההפרש שבין הנזק שנעשה מתחילה ע"י הראשון, לבין הסכום שנדרש כעת לתיקון המעלית.