במה לא מועילה מחילה?

הרב דב קדרון

בבא קמא מג ע"א

מי שהשור המועד שלו הרג אדם – חייב לשלם כופר למשפחת הנהרג. תוספות (ד"ה מאי לאו) כותבים שמחילה לא מועילה בעניין זה, כלומר: גם אם משפחת הנהרג מוחלת ומוותרת על התשלום, בעל השור עדיין חייב לשלם להם.

לכאורה זה בניגוד לכל דיני ממונות, שבהם תמיד מחילה מועילה.

בעל ספר תשובות והנהגות (כרך א סימן תתצט) מסביר שבדרך כלל מחילה אפשרית, כי כל החיוב לשלם נובע מזכותו של המקבל לקבל לידיו את התשלום, וכאשר הוא מוחל על כך, ממילא מתבטל החיוב, אבל תשלום הכופר אינו נובע מזכות בני המשפחה לקבל את התשלום, אלא מטרתו היא לכפר על בעל השור, ומכיוון שהחיוב שלו לשלם אינו תלוי בהם, מחילתם לא פוטרת אותו מכך.

דין דומה לזה הוא החיוב לשלם לפועל את שכרו ביומו, ובהקשר לזה הוא מביא את הנאמר בספר הזוהר (פרשת קדושים דף פה,א) שרב המנונא היה משלם לפועל את שכרו ואמר לו: טול נפשך שהפקדת בידי, טול פקדונך, ואפילו אם הפועל מחל לו ואמר שישמור את הכסף אצלו, הוא לא רצה, כי החיוב לשלם לפועל את שכרו ביומו אינו נובע מזכותו של הפועל לקבל את שכרו, אלא בעל הבית מעצמו חייב לשלם, כי הכסף נחשב כמו נפשו של הפועל שמופקדת בידו והוא חייב להחזירה, כמו שנאמר (דברים כד, טו): "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ ...וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ", ומכיוון שהחיוב לשלם הוא חיוב של בעל הבית, ללא תלות בזכותו של הפועל – לא מועילה מחילה לפטור אותו מחיובו.