הקב"ה משלם שכר בדקדוק
הרב דב קדרון
בבא קמא לח ע"ב
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר כל בריה, אפילו שכר שיחה נאה.
על פי זה הסביר הרב שלמה גאנצפריד זצ"ל (אפריון דברים פרשת וילך) את הפסוק (תהלים סב, יג): "וּלְךָ אֲדֹנָי חָסֶד כִּי אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ", כי בהיות שהקב"ה נתן לנו את המצות רק לזכות אותנו, ושיהיה נחת רוח לפניו ית"ש, שאמר ונעשה רצונו, ומאחר כי תועבת ה' כל גבה לב [משלי ט"ז ה'], לכאורה היה מן הראוי שאם אדם עושה מצוה בתערובת גאות והתפארות, לא תהא המצוה הזאת נחשבת לכלום.
אכן, מכיוון שהוא בחסדו אינו מקפח שכר שום מצוה ושום בריה, אדם שעשה מצווה מתוך גאווה, אינו מפסיד לגמרי את שכרה, אלא מעניש אותו הקב"ה על המחשבה הרעה ותישאר לו המצווה בשלמות ומקבל עליה שכרו.
וזו כוונת הפסוק: ולך ה', שאתה בוחן כליות ולב, ותדע מחשבות אנוש בעשיית המצווה, חסד, כי אתה תשלם לאיש כמעשהו שעשה המצווה, ואף אם המחשבה לא הייתה טובה, תעניש אותו על המחשבה ותשלם לו שכר טוב על המעשה.
