נוכחותו של אדם משפיעה
הרב דב קדרון
בבא קמא לא ע"א
מתוך סוגית הגמרא עולה שאדם יכול להיחשב מזיק גם ללא שעשה מעשה אקטיבי של נזק, כגון אדם שנפל והיה מוטל על הקרקע, והייתה לו אפשרות לקום ולא קם, אם בא אדם אחר ונתקל בו, אותו אדם שלא קם חייב לשלם לנתקל עבור הנזק שנגרם לו.
זהו חידוש בדין של אדם המזיק, שאינו צריך לעשות מעשה כדי להתחייב לשלם, אלא גם כאשר אחרים ניזוקו מגופו יש בו דין חיוב של אדם המזיק, עבור עצם מציאותו במקום הנזק.
האבני נזר (שו"ת חלק אורח חיים סימן נא) כתב שגם מעשה קניין יכול לחול כתוצאה מעצם מציאותו של האדם, כגון כאשר אדם עשה מעשה קניין היום והתנה שיחול מחר, מכיוון שאילו ימות אותו אדם בינתיים לא יתבצע הקניין למחרת, נמצא שעצם מציאותו של האדם היא זו שגורמת למעשה הקניין לחול.
על פי זה הוא הסביר את ספיקו של ר' עקיבא איגר זצ"ל [מהדו"ק סי' קנ"ט] האם מותר לעשות קניין בערב שבת שיחול בשבת. והיה מי שהקשה על כך מדוע זה שונה מכל המלאכות שמותר לפעול מבעוד יום שתיעשה המלאכה בשבת.
אכן, הסביר האבני נזר, מעשה קניין שונה, כי כל המלאכות האחרות נעשות מאליהן בשבת ללא צורך שהאדם יהיה נוכח או שיהיה אפילו בחיים, בכל מצב המלאכה ממשיכה להיעשות לבד, אולם בקניין, הרי הקניין נעשה בשבת מחמת מציאותו של האדם, לכן יש מקום לספק האם מותר להתחיל אותו מערב שבת.
