פוטנציאל שבתי / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
בבא קמא לב ע"ב
רבי ינאי מתעטף, וקאי ואמר: בואי כלה, בואי כלה.
שבת היא עובדה קיימת. היא מגיעה פעם בשבוע, וזה לא בבחירתנו. השאלה הגדולה היא, כיצד ניתן לנצל את השבת באופן המוצלח ביותר? מה צריך לעשות בכדי שקדושת השבת תשפיע עלינו ותפעל את פעולתה?
תשובה לשאלה זו עונה רבי צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק, עקב, [ו]), על בסיס הנהגתו של רבי ינאי בשבת.
שכן במה שעשה רבי ינאי, ישנן כמה פעולות:
מתעטף. רבי ינאי לא נתן לשבת להגיע אליו כך סתם, אלא הוא באופן אקטיבי עטף את עצמו באווירה מסויימת לקראת השבת. הוא הכין את עצמו לקראת הבאות. כך שאם שואל האדם את עצמו: "מה עליי לעשות בכדי שהשבת שלי תהיה בעלת משמעות?", הרי שהצעד הראשון הוא: תכין את עצמך, ותכניס את עצמך לאווירה מסויימת. ומהי האווירה הנדרשת?
וקאי ואמר: בואי כלה, בואי כלה. רבי ינאי פונה לשבת וקורא לה פעמיים, למרות שהשבת היא אחת. ומדוע?
מפני שהשבת יחד עם הנשמה היתירה שהיא מביאה עימה, מאפשרות לשני שינויים משמעותיים שיתרחשו אצל האדם; סור מרע ועשה טוב.
לנשמה היתירה ולכוחה של השבת יש את היכולת לעזור לאדם למגר ולנצח את הרע שקיים בו, ויש גם את היכולת לעזור לאדם לצמוח ולגדול בלימוד, בתפילה ובעבודת השם, הרבה מעבר למה שעשה עד כה.
אלא שלפוטנציאל הזה שהשבת מביאה איתה, צריכה להיות פעולה מקדימה של האדם; המוכנות שלו לקבל את השינויים האלה, ולהתעטף ברצון שהם יבואו עליו ואליו.
זוהי בעצם מהותה של הפעולה שעשה רבי ינאי, כאשר עטף את עצמו באווירה, ובתחושה של רצון להכניס אל עצמו את אותם שינויים שהשבת מאפשרת, ולאחר שעשה כן הוא יכול היה לקרוא: בואי כלה – פעם ראשונה לסור מרע, ובואי כלה – פעם שניה לעשה טוב.
