מזנה בניה כשרין
סוטה כז ע"א
"תני רב תחליפא בר מערבא קמיה דרבי אבהו: אשה מזנה - בניה כשרין, רוב בעילות אחר הבעל".
וכך מפורש בהושע (א, ב) קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים, ואף על פי כן נאמר שם (ג) וַתַּהַר וַתֵּלֶד לוֹ בֵּן, שלו היה הבן.
ואף שאמרו במסכת פסחים דף פז ע"ב: "אמר ליה הקדוש ברוך הוא: ומה אתה, שאשתך זונה ובניך בני זנונים, ואין אתה יודע אם שלך הן אם של אחרים הן", אין הפירוש דאיתרע חזקת אבהות שלו, שהרי אדרבה נאמר לו "ובניך".
אלא הפירוש הוא שעדין יש בלב מקום לספק לקנן. ולכן מילי דאגדתא אלו לא נזכרו להלכה. וע' במהר"ץ חיות.
