למנוע וויכוח = דרכי שלום
הרב דב קדרון
בבא קמא יב ע"א
עולא ציטט את דבריו של רבי אלעזר, וכאשר רב נחמן שאל אותו האם התכוון לדבר מסוים ענה לו שלא, למרות שכן התכוון לאותו דבר. כאשר נודע לרב נחמן שעולא התחמק מלומר לו את דעתו האמיתית, אמר: עולא נשמט ממני ופחד לומר לי מה הוא באמת סובר, כי חשש שמא אקשה עליו ואסתור את דבריו.
החזון איש (אמונה ובטחון ד,יג) כותב שיש כאן שאלה: מדוע השתמט עולא מלומר את האמת? הלא חובת החכם להגדיל תורה ולהאדירה, ואסור למנוע בר, ומי התיר לו להשתמט?
מלבד זאת חז"ל החמירו מאוד בחשיבות של מדת האמת, ואמרו שההפסד והקלקול של מי שאינו אומר אמת הם עצומים מאוד, וגנות השקר אינה רק בגלל המרמה והריווח שיכול אדם להרוויח כתוצאה משקר, אלא גם כאשר אדם משנה בדיבורו מן האמת ללא כוונה להרוויח מכך, כאשר מספר סתם דברים – גם זו היא עבירה של שקר.
אכן, יש מצבים שבהם התירו חז"ל לאדם לשנות בדיבורו (כמו שאמרו במסכת ב"מ כג לגבי שלושה דברים), וכאשר עולא שינה בדיבורו מטרתו הייתה מוצדקת וטובה, כי הוא חשש שאם יאמר את האמת לא יהיה זה לפי מדת דרך ארץ להתריס נגד רב נחמן, וחשש שהוא ישגה ויבוא הדבר לידי הקפדה, ולכן מצא היתר מפני דרכי שלום לשנות, כדי להימנע מוויכוח מיותר שיגרום לבושה. מפני דרכי שלום מותר לשנות בדיבור, וגם למנוע וויכוח מיותר הוא דרכי שלום.
