הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
קידושין ע ע"א
תלמוד בבלי מסכת קידושין דף ע עמוד א:
"ואלה העולים מתל מלח תל חרשא כרוב אדון ואמר ולא יכלו להגיד בית אבותם וזרעם אם מישראל הם, תל מלח - אלו בני אדם שדומים מעשיהם למעשה סדום שנהפכה לתל מלח, תל חרשא - זה שקורא אבא ואמו משתקתו".
התלמוד הבבלי מסביר שתל מלח אינו שם מקום אלא תיאור מצבם הרוחני של העולים לארץ ישראל. גם התלמוד הירושלמי מסביר שלא מדובר בשם מקום, וגם ההסבר דומה שמדובר בעולים שהרמה הרוחנית שלהם מתחת לכל ביקורת, אולם ישנה הוספה בירושלמי
תלמוד ירושלמי קידושין ד, א:
"ר' לוי בשם רבי בן לקיש ראויים היו ליעשות תל מלח אלא ששתקה להן מידת הדין".
לדעת הירושלמי אנו רואים כאן הנהגה מיוחדת של הקב"ה של סליחה ומחילה.
אולם ישנה כאן הוספה מרתקת של פרשן הירושלמי – 'קרבן העדה'
קרבן העדה מסכת קידושין פרק ד, א:
"ראויים היו ליעשות תל מלח. כסדום אלא ששתקה להם מדת הדין מפני שעלו לארץ ישראל".
כמה גדולה זכותה וערכה של ארץ ישראל שהיא מכפרת על מעשים לא ראויים.
