איזו חובה היא זכות?

הרב דב קדרון

קדושין נד ע"א

בגמרא מובאת מחלוקת בין רבי מאיר לרבי יהודה האם הקדש מתחלל בשוגג או במזיד, אכן כולם מסכימים שקרבן מעילה מובא רק על מעילה בשוגג. "אין מעילה במזיד", שהרי בפסוק בתורה המדבר על מעילה נאמר בשגגה.

לכאורה יש לשאול איך ייתכן שרק מי שמעל בשוגג חייב להביא קרבן על כך ואילו מי שמעל במזיד פטור מלהביא קרבן, וכי חוטא נשכר?

צריך לומר שהחיוב להביא קרבן מעילה הוא זכות, לטובתו של המועל כדי לכפר על חטאו, וזהו אחד העניינים שבהם נתנה התורה את זכות הכפרה רק למי שחטא בחטא קל, בשוגג, אבל לא ניתנה הזכות הזו למי שחטא במזיד.

כך נאמר במסכת מכות (ב,ב) גם לגבי רוצח בשוגג, שיש לו חיוב לגלות לעיר מקלט, שהגלות מכפרת עליו, ואין זכות כזו למי שרצח במזיד.

לפעמים יש חיוב שמחייבת התורה שנדמה לאדם כמשא כבד, אולם בעצם זהו לטובתו. כך גם במקרים שונים בחיים, כמו שנאמר בירושלמי (הוריות פ"ג ה"ד): לטובתי נשברה רגל פרתי, שאמר אותו אדם, שבזמן שנשברה הרגל של הפרה האחרונה שחרשה בחצי השדה האחרונה שנשארה לו, חשב שחרב עליו עולמו, עד שאחרי שחפר בקרקע כדי להוציא את רגל הפרה גילה אוצר גדול.