מה בין כבוד האב לכבוד הרב?
הרב דב קדרון
קדושין לג ע"א
בגמרא מובא המקור לכך שהחיוב לעמוד כדי לכבד תלמיד חכם חל רק אם אינו גורם להפסד ממון, לכן פועל שעוסק במלאכתו של בעל הבית – אינו רשאי לקום מפני תלמיד חכם, מפני שזמן העבודה שלו צריך להיות מוקדש כולו לעבודתו.
מכאן דייק הגרי"ש אלישיב זצ"ל שבאופן עקרוני החיוב לכבד תלמיד חכם חל גם על אדם שעסוק במלאכה, והקשה מדוע זה שונה מהחיוב לכבד אב ואם, שלגביו נאמר שמי שזמנו משועבד לאחרים אינו מחויב כלל לכבדם, ולכן אישה נשואה, שמשועבדת לבעלה ויש רשות אחרים עליה, אינה חייבת בכיבוד הוריה.
בהסבר העניין הוא אמר שיש הבדל עקרוני בין שני סוגי הכבוד. כבוד תלמיד חכם מוטל על כל יהודי ויהודי, ולא רק על אדם מסוים, וגם המעביד מחויב בכבודו, לכן אילו לא היה פטור מיוחד לכיבוד שיש בו חסרון כיס, היה חייב הפועל לכבדו, והעובדה שזמן העבודה שלו משועבד לצורך המעביד אינה פוטרת אותו מהחיוב לכבד תלמיד חכם, שהרי גם המעביד בעצמו חייב לכבדו. מה שאין כן בכיבוד אב ואם, שזהו חיוב שחל רק על הבן ולא על אחרים, לכן, בכל מצב שהבן משועבד לאחרים שאינם חייבים בכבוד אביו, גם הוא פטור.
רעיון דומה כתב גם הרה"ג יעקב כלאב זצ"ל (בספר עקב ענוה אות מא) שהגדרת חיוב כיבוד אב ואם המוטל על הבן היא שמצידו הוא חייב להחשיב את אביו או אמו כמו מלך או מלכה, ולכבדם בכבוד הגדול ביותר, בלי קשר למעמדם בעיני הבריות, אבל אין הבן מחויב לדאוג לזה שגם אחרים יכבדו את הוריו באותה דרגה, אלא מוטל עליו לראות שאחרים יכבדו את הוריו על פי מעמדם בעולם.
