מצווה ללמוד את סדר הדורות?
הרב דב קדרון
גיטין פט ע"א
אביי שאל את רב יוסף האם מבטלים קול, והוא ענה לו שמדברי רב חסדא נראה שכן, אולם אביי הקשה לו שמדברי רב ששת נראה שלא, ומסקנת הגמרא היא שהיו בזה מנהגים שונים במקומות שונים, רב חסדא היה בסורא ורב ששת בנהרדעא.
מכאן הוכיח הרה"ג יעקב משה הלל שליט"א (כתב עת מקבציאל כה, תשנ"ז, רעד – רעז) את חשיבות ידיעת מקומם של חכמי ישראל, כי לפעמים בזכות ידיעה זו מתבהרת ההלכה.
הוא הביא עוד מה שכתב בהקדמת ספר אזן אהרן, שכדי לפסוק הלכה יש צורך לדעת את סדר התנאים והאמוראים, מי קדם למי, ומי הוא הרב ומי הוא התלמיד, שהרי כלל הוא שאין הלכה כתלמיד נגד רבו עד אביי ורבא, ומזמנם של אביי ורבא הלכה כאחרונים שדקדקו יותר, והוסיף על כך שכמו כן יש תועלת בידיעת סדר הדורות והמקומות של הפוסקים שאחרי התלמוד, הראשונים והאחרונים, כמו שמוכיח ספר שם הגדולים שכתב החיד"א, שרובו עוסק ברבנים וחיבורים שאחר חתימת התלמוד, ועוד ספרים אחרים כדוגמתו.
מכל אלו ומעוד מקורות רבים הוא מסיק שיש מצווה בלימוד וידיעת סדר הדורות ושמות החכמים וחיבוריהם לארצותם ולגוייהם, לשם ידיעת התורה ופלפולה ולאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.
