הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
גיטין פט ע"א
תלמוד בבלי גיטין פט, א:
"אמר עולא: לא ששמעו קול הברה, אלא כדי שיהו נרות דולקות ומטות מוצעות, ובני אדם נכנסין ויוצאין ואומרים פלונית מתקדשת היום. מתקדשת, ודלמא לא אקדשה! אימא: פלונית נתקדשה היום. וכן תני לוי: לא שישמעו קול הברה, אלא כדי שיהו נרות דולקות ומטות מוצעות, ונשים טוות לאור הנר ושמחות לה, ואומרות פלונית מתקדשת היום. מתקדשת...".
הגמרא עוסקת בשאלה מתי האישה בחזקת מקודשת. והמסקנה היא שצריכים להיות תנאים בסיסיים שמראים שברור הדבר שהולכים לקראת חתונה נרות דולקים ומטות מוצעות ומשמחים את הכלה המיועדת.
תלמוד ירושלמי גיטין ט, י:
"רבי יסא בשם רבי יוחנן נירות דולקין ושיחות בני אדם משיחין. התיב רבי זעירא קומי רבי יסא והא תנינן יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת. מגורשת הרי זו מגורשת אית לן מימר נירות דולקין לא סיחות בני אדם מסיחין. והכא סיחות בני אדם משיחין".
התלמוד הירושלמי משוה קידושין לגירושין (אותם תנאים להחזיק את האישה מקודשת, אותם תנאים שמחזיקים את האישה כגרושה). והרי בגירושין לא שייך הדלקת נירות, לכן המסקנה שאנו מחזיקין את האישה כמקודשת גם בלי שראינו נירות דולקים, אלא מספיק שבני אדם מדברים על החתונה הצפויה באותו יום.
לדעת הירושלמי אנו בטוחים בכך שלא יהיו תקלות בחתונות והדרישות הן פחותות כדי להחזיק אישה כנשואה.
