טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

וניבחשיה בגווזא דמרמהין – מרווה משולשת 

 

"לברסם ליתי כי פיסתקא דנישדור, וכי אמגוזא דחלבניתא דובשניתא, ומלי תרוודא דובשא חיורא, ומלי נטלא בת מחוזא חמרא נקידא, ונישלוקינהו בהדי הדדי, וכי בשיל נשדור בשיל ליה כוליה. ואי לא, ליתי רביעתא דחלבא דעיזא חיוורתי וניטייפיה אתלת קלחי כרבא, וניבחשיה בגווזא דמרמהין, וכי בשיל גווזא במרמהין בשיל ליה כוליה" (גיטין, סט ע"א).

פירוש: לחולי שקוראים ברסם ליתי כי פיסתקא דנישדור [יביא כשיעור אגוז של נשדור, אמוניה], וכי אמגוזא דחלבניתא דובשניתא [וכשיעור אגוז של חלבנה מתוקה], ומלי תרוודא דובשא חיורא [ומלוא תרווד דבש לבן], ומלי נטלא בת מחוזא חמרא נקידא [ומלוא כלי של מחוזא יין צלול], ונישלוקינהו בהדי הדדי [ויבשל אותם יחד], וכי בשיל נשדור בשיל ליה כוליה [וכאשר יתבשל הנשדור יתבשל לו הכל]. ואי [ואם] לא, ליתי רביעתא דחלבא דעיזא חיוורתי [יביא רביעית חלב של עז לבנה] וניטייפיה אתלת [ויטפטף אותו על שלושה] קלחי כרבא [כרוב], וניבחשיה בגווזא [ויבחש אותו בענף] של עץ מרמהין, וכי בשיל גווזא במרמהין בשיל ליה כוליה [וכאשר יתבשל הענף של המרמהין יבשל אותו כולו]. ואי [ואם] לא, ליתי נפקי דכלבא חיורא [יקח צואה של כלב לבן] וניגבול בנטפא [ויגבל, יערבב אותו בצרי], וכמה שאפשר נפקא [שצואה] לא ניכול [יאכל] משום דמפריק [שגורמת לפירוק איברים] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

 

שם עברי: מרווה משולשת          שם באנגלית: Greek Sage           שם מדעי: Salvia fruticosa Mill

שם נרדף במקורות: מרמהין ?         שמות בשפות אחרות: ערבית - מֵיְרַמִיֶה (marmia - مرمية), גַ'עְסָס, קוּסִעֵין


הנושא המרכזי: מהו מרמהין ומה חשיבותו כתרופה?


ניסיון לזהות את המרמהין מעלה שלצורך זה עומד לרשותנו מידע ברור מועט בלבד(1). הרמזים היחידים לזהותו הם המחלה משתמשים בו לצורך ריפויה והעובדה שמדובר במין צמח בעל ענפים קשים יחסית (ראו במאמר "היכא דכי שקלת ליה לפירי איתיה לגווזא והדר מפיק" (ברכות, מ ע"א). פרטים אלו מתקבלים מפירושי רש"י בסוגיה. המחלה לברסם לפירושו היא "חולי שקורין צוריי"ר והוא בא מן הראש דרך החוטם". ד"ר מ. קטן מתרגם "cider – נזלת חריפה". לגבי צורת עיבוד השיקוי למחלה זו כתב: "ונבחשיה בגוזא דמרמהין - יגיס את הקדירה בקיסם של עץ ששמו מרמהין". שולבוים משה ב"אוצר המילים הכללי" כתב: "מין עץ קשה מאוד".

אפרים הראובני הציע לזהות את מרמהין עם השם הסורי מרמהוז והמנדעי מארמאהוז כשמה של המרווה המשולשת (תמונות 1-2). כך זיהה גם ברוך צ'יזיק החוקר ומפתח מפעלי חקלאות בארץ ישראל. צ'יזיק התבסס על העובדה שבערבית המדוברת בארץ ישראל נשאר השם מרמהיה ( مرامهيه).

במאמר "צמח המרווה והטיפול בדרכי הנשימה" החוקרים בן אריה ורקובר ציינו שאכן יש לצמח המרווה מסורת עתיקה בארץ ישראל המקובלת בין יהודים, נוצרים ומוסלמים לטיפול בדרכי הנשימה. את דברי הגמרא המתארת את השימוש בענף מרווה ניתן להבין בשתי צורות: א. הענף הוא אחד ממרכיבי התרופה ולצורך מצוי החומרים שבו עליו להתרכך בבישול. ב. הזמן הדרוש להתרככות הענף הוא קנה מידה לשהות הדרושה לבישול התרופה. הערוך (ערך "מרמהון") פירש כאפשרות השניה: "... וכי בשיל ליה גוזא דמרמהון פי' עץ של אילן שקורין מרמהון שהוא קשה ודאי בשיל ליה כוליה אחרינא".

למרות דימיון השמות א. דפני(2) מוצא את זיהוי זה לא סביר משום שהשימוש המקובל הוא בעלים והגבעולים הצעירים. הגבעולים המעוצים של המרווה המשולשת אינם מכילים שמנים או שהם מכילים שמנים בכמות זעירה ואינם ריחניים. קשה להניח שהיא הוזכרה בהרכב התרופה רק כאמצעי בחישה או מדד למשך הזמן שיש לבשלה. אכן, אם נקבל את פירושו של הערוך אין צורך שהגבעולים יהיו ארומטיים אולם על פי הסבר זה לא ברור מדוע יש צורך להשתמש דווקא במרמהין ולא בכל גבעול מעוצה אחר.

המרווה משמשת כצמח מרפא וכצמח תבלין עד ימינו בארצות הים התיכון. השימוש המודרני במרווה רפואית מבוסס על הרפואה המסורתית ואיסוף מידע קליני ממטפלים, ממחקרים שבוצעו על בעלי חיים ומספר מחקרים קליניים שנעשו על המין מרווה רפואית (Salvia officinalis) הדומה למרווה משולשת. המרווה הרפואית משמשת בטיפול פנימי להרגעת הפרעות במערכת העיכול כעודף גאזים, ונגד זיעה מוגברת. בשימוש חיצוני משמשת לטיפול בדלקות של הגרון והאף. לצמח המרווה פעילות אנטי-בקטריאלית בשל תכולת התויון הגבוהה בשמן האתרי ופעילות אנטי-פטרייתית. היא פעילה נגד וירוסים ומשפרת זיכרון. לצמח השפעות נוגדות סרטן, היפוגליקמיות והיפוליפידמיותת (3).

 

מרמהין – אזוב

בכמה מקורות אנו מוצאים במקום השם "מרמהין" את השם "מרמהוז". שם זה מופיע גם באחד מכתבי היד של הערוך. Bhayro, S. (2012) (4) זיהה בקטע הגניזה הקהירית את השם "מרמרוז" וסבר שהוא הושאל מהפרסית האמצעית. אמנם היה קשה לשחזר את תחילת השם אך מתוך השוואה לרשימה של ארבעה מיני אזוב (Marjoram) שציינו Galen ובר בהלול הגיע למסקנה שהכוונה למין Thymus teucrioides המכונה "אזוב עיזים".

במילון יסטרוב זיהוי מרמהוז הוא "Origanum Marjorana, marjoram , an aromatic plant". מין זה הוא אזוב תרבותי (תמונה 4) מין שמוצאו מדרום אסיה הקטנה וקפריסין. הוא התאזרח באגן הים התיכון מלבד ישראל והמזרח התיכון. בספר האגדה (ח"ו) שכתב ח. י. ביאליק נכתב "מרמהין מין עץ (מאיאראן)". מאיאראן הוא מיורן כלומר אזוב תרבותי. זיהוי תמוה מופיע ב"מדרש הרפואה" (ח"ב) שכתב מ. פרלמאן (בן ירוחם יהודה לייב) שהכוונה לעץ המהגוני (מאהאגוניביום). אמנם עץ המהגוני קשה מאד אך הוא התגלה לאנשי המערב רק במאה ה – 16.
 

תמונה 1.  מרווה משולשת - שיח		תמונה 2.   מרווה משולשת - תפרחת

 

תמונה 3. אזובית פשוטה          צילם:  Christian Bauer		תמונה 4. אזוב תרבותי         צילם:  Dobromila

 

  

---

(1) הדבר משתקף גם משתיקת המפרשים והחוקרים לגבי שם זה.
(2)  א. דפני וס. ע. ח'טיב, 'לעולם אין מכינים מקל ממרווה משולשת', על"ה – עלון לרכז הטיולים, עמ' 53-55.
(3)   Ghorbani, A. and Esmaeilizadeh, M., 2017. 'Pharmacological Properties of Salvia officinalis and its Components'. Tradit Complement Med. 7(4), pp: 433–440.
(4) בספר The judaeo-Syriac Fragment from the Cairo Genizah", Aramaic Studies 10(2):153-172".

 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)