כניסה הרשמה

פורטל הדף היומי > להרחיב > גד השדה - "וגדגדניות וכשות" (גיטין ע ע"א)

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו

ושינה על גבי קרקע וגדגדניות וכשות שלא בזמנה – גד השדה

"שמונה ממעטים את הזרע, ואלו הן: המלח, והרעב, והנתק, בכייה, ושינה על גבי קרקע, וגדגדניות, וכשות שלא בזמנה, והקזת דם למטה - כפלים. תנא: כשם שקשה למטה כפלים, כך יפה למעלה כפלים. אמר רב פפא: למטה למטה מן הביצים, למעלה למעלה מן הביצים. וכשות שלא בזמנה. תנא: כשם שקשה שלא בזמנה, כך יפה בזמנה. אמר רב פפא: זמנה תמוז, שלא בזמנה טבת, יומי ניסן ויומי תשרי לא מעלו ולא קשו" (גיטין, ע ע"א).

פירוש: שמונה דברים ממעטים את הזרע, ואלו הן: המלח, והרעב, והנתק (מחלת עור), בכייה, ושינה על גבי קרקע, וגדגדניות, וכשות שאוכל שלא בזמנה, והקזת דם הנעשית למטה בגוף האדם מזיקה כפלים מן הדברים האחרים. תנא [שנה החכם]: כשם שקשה הקזת דם הנעשית למטה כפלים, כך יפה ומועילה אם עושה אותה למעלה כפלים. אמר רב פפא: מה שאמרו למטה כוונתו שמקיז את הדם במקום בגופו שהוא למטה מן הביצים (האשכים), למעלה כוונתו למעלה מן הביצים. שנינו: וכשות שלא בזמנה מזיקה. ומביאים: תנא [שנה החכם]: כשם שקשה לגוף אכילת כשות שלא בזמנה, כך יפה כשאוכלה בזמנה. אמר רב פפא: זמנה הוא תמוז, שלא בזמנה טבת, ואילו יומי [ימי] ניסן ויומי [וימי] תשרי (באביב ובסתיו) לא מעלו [מועילים] ולא קשו [קשים] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: גד השדה שם באנגלית: Coriander שם מדעי: Coriandrum sativum

שם נרדף במקורות: גד, כוסברתא, כוסבר שמות בשפות אחרות: ערבית - כוסברה

הנושא המרכזי: השפעת ה"גודגדניות" על מערכת הרבייה

עוד על השפעתו הרפואית של הכוסבר – "דאכלה כוסברתא הוו לה בני בישרני" (כתובות, סא ע"א).

בין שמונת הדברים הממעטים את הזרע נימנו הגודגדניות שזהותן נתונה למחלוקת מפרשים וחוקרים. אגב, בדברי רש"י עצמו אנו מוצאים סתירה בזיהוי. במסכת עירובין (כח ע"א) פירש "אליינדר"א" כלומר כוסבר. ואילו במסכת ברכות (נז ע"ב) תירגם צירתי"ש שפירושם דובדבנים. במאמר "שדר ליה גרגירא שדר ליה כוסברתא" (עבודה זרה, י ע"ב) תיארתי את אפשרויות הזיהוי השונות שהן: מין תלתן או דבשה, כוסבר/גד השדה ודובדבנים. הקביעה שגודגדניות ממעיטות את הזרע מתלכדת עם דברי הגמרא בעירובין (שם): "ובגודגדניות מי מערבין? והתניא: גודגדניות מרובי בנים יאכלו, חשוכי בנים לא יאכלו, ואם הוקשו לזרע, אף מרובי בנים לא יאכלו". רש"י פירש שם: "גודגדניות - ממעיטין את הזרע. ואם הוקשו - הקלחין כעץ, שכבר צמח בהן זרעו קשין הקלחין לכל אדם". איזכור נוסף של הגודגדניות תורם גם הוא למוניטין השלילי של הגודגדניות: "שלשה נכנסין לגוף ואין הגוף נהנה מהן: גודגדניות, וכפניות, ופגי תמרה" (ברכות, נז ע"ב).

בניסיון לקבוע את היתכנות הזיהויים השונים סקרתי את הספרות העוסקת בתרופות מסורתיות ובספרות הפרמקולוגית המודרנית על מנת לברר האם אכן יש בין המינים המוצעים אחד או אולי יותר המתאימים לקביעת הגמרא. לצורך זה בדקתי האם הם בעלי פעילות אסטרוגנית משום שהורמון זה נחשב למדכא את הפרשת הורמון המין הזכרי הטסטוסטרון. הורמון זה נוצר ברובו בבלוטות המין הזכריות ואחראי להופעת סימני המין המשניים כמו שיער גוף, זקן ושפם וקול גברי ועוד. לטסטוסטרון תפקיד חשוב בפוריות בכך שהוא מעורב בתהליך יצירת הזרע ועירור הדחף המיני. ערכים גבוהים מדי של אסטרוגן מסוג אסטרדיול גורמים לכך שבלוטת יותרת המוח לא מפרישה מספיק FSH ומכאן שהאשכים אינם מקבלים גירוי מספיק ליצירת זרע.

רמת הטסטוסטרון מתחילה לרדת בערך החל מגיל 30 אך היא מושפעת מגורמים נוספים כמו התזונה. בניגוד למקובל לחשוב הרי ששתיית כמות גדולה של אלכוהול פוגעת בתאים המייצרים את הטסטוסטרון. פגיעה נוספת היא בתיפקודי הכבד עובדה שמדכאת עוד יותר את הטסטוסטרון וגורמת לעלייה ברמת ההורמון הנקבי אסטרוגן. גורם נוסף שעלול לפגוע בייצור הטסטוסטרון הוא השמנה. מחקרים רבים מצביעים על כך שאצל גברים שמנים במיוחד יש עלייה ברמת האסטרוגן וירידה ברמת הטסטוסטרון". רמות גבוהות של אסטרוגן עלולות להגיע גם באמצעות מזונות עתירי אסטרוגן. דוגמת בשרים מעובדים או טחונים ממקור לא ידוע. בשרים אלה עלולים להכיל רמות גבוהות של הורמונים, כולל אסטרוגן, שניתנים לצורך פיטום בעלי חיים. מזון עתיר אסטרוגן הוא סויה. אמנם הוא נחשב מזון בריא אך לא רצוי לגברים להפריז באכילתו. חשוב להדגיש שלא הוכח עדיין שאסטרוגן ממקור צמחי (פיטו-אסטרוגן) פוגע בהפרשת טסטוסטרון כפי שעושה האסטרוגן, אבל רוב המומחים סבורים שעדיף לגברים להימנע מאכילה מופרזת של סויה. בנקודה זאת קשה שלא להיזכר בדברי הגמרא "גודגדניות מרובי בנים יאכלו, חשוכי בנים לא יאכלו". ההבחנה שעורכת הגמרא בין גודגדניות בעודן ירוקות לבין שלב מאוחר יותר שבו הן "הוקשו לזרע" רומז על האפשרות שתכולת התרכובות הרלוונטיות גבוהה בזרעים בהשוואה לעלים והגבעולים.

פיטו-אסטרוגנים בתלתן

הסוג תלתן (Trifolium) בתת משפחת הפרפרניים כולל כ- 240 מינים המאכלסים אזורים ממוזגים וסובטרופיים בשתי ההמיספרות. שלושת האזורים הגיאוגרפיים עם המגוון הגדול ביותר של מיני התלתן הם אגן הים התיכון, מערב צפון אמריקה והאזורים הגבוהים של מזרח אפריקה, בעוד שאין מינים ילידי דרום מזרח אסיה ואוסטרליה. כמה ממיני התלתן ידועים במשך מאות ואלפי שנים כצמחי מספוא וצמחי מרפא יקרי ערך ברפואה העממית של תרבויות שונות. כיום, השימוש הרפואי בצמחי תלתן עדיין מבוסס בעיקר על המלצות הרפואה המסורתית, אך מספר הנתונים המדעיים על הפעילות הביולוגית של תלתן והשפעותיהם הטיפוליות האפשריות הולך וגדל(1). רוב המחקרים על המאפיינים הביולוגיים של תלתן עוסקים בתלתן אדום (T. pratense) ומתמקדים בפעולה הפיטו-אסטרוגנית שלו. פעילות זו היא תוצאה של תכולת איזופלבונים גבוהה. האיזופלבונים מגיבים עם קולטני אסטרוגן בשל הדמיון המבני שלהם להורמון הסטרואידי β-estradiol. מסיבה זו, תלתן אדום הוא מקור לתוספי תזונה ותרופות צמחיות הניתנות כחלופה לטיפול ההורמונלי המקובל. עם זאת, יש להדגיש כי ההשפעות המיטיבות של תלתן אדום כמו גם מיני תלתן אחרים עשויות לנבוע מחומרים פעילים ביולוגית שונים המופיעים בצמחי מרפא אלה ולא רק כתוצאה מפעילות האיזופלבונים(2).

מחקרים שבדקו תרכובות שבודדו ממיני תלתן שונים מצאו בהם פעילות פיטו-אסטרוגנית. הטיפול בחומרים ותמציות שמקורם בצמחים המכילים פיטואסטרוגנים מקובל כבטוח יותר מטיפול הורמונלי קונבנציונלי. אמנם, כאמור, קבוצת התרכובות הפיטו-אסטרוגנית החשובה הם איזופלבונים, אולם נמצאו תכונות אסטרוגניות גם בתרכובות אחרות שמקורן בצמחים. תוצאות של מחקרים אפידמיולוגיים שחקרו את תפקידם של איזופלבונואידים בבריאות האדם לא היו חד משמעיות. כמה מחקרים תומכים ברעיון שהם מפחיתים את הסיכון ללקות בסוגי סרטן מסוימים, מחלות לב וכלי דם ומחלות עור, אוסטיאופורוזיס והשמנה, כמו גם הקלה בתסמיני גיל המעבר. מחקרים אחרים לא הצליחו להוכיח השפעות כלשהן.

פיטו-אסטרוגנים בתלתן אלכסנדרוני

הגליקוזיד Luteolin-7-O (LG) הוא תרכובת הנמצאת בשפע בצמחי מאכל רבים. הוא אחד המרכיבים העיקרים בתמצית מתנול מימית של הצמח תלתן אלכסנדרוני. צמח זה מטופח במצרים למספוא באופן נרחב. הוא משמש כמספוא ירוק או מיובש כחציר, למרעה ולזבל ירוק במחזור הזרעים. מועיל גם כצמח-דבש לדבורים. מחקר(3) שבדק את השפעותיו הביולוגיות על חולדות שעברו ניתוח לסילוק השחלה מצא שהוא בעל פעילות אסטרוגנית. פעילות המתבטאת בהשפעה על הרחם, על פרופיל השומנים, עליה במשקל וחיזוק העצמות. האפקט האסטרוגני בא לידי ביטוי בשימור משקל רחמי תקין ורמת אסטרדיול בפלזמה. הוא עיכב באופן משמעותי את תחלופת מרכיבי העצם וגרר שיפור משמעותי בפרופיל השומנים בפלזמה. המחקר חשף כי התרכובת LG עשוייה להיות טיפול הורמונלי חלופי מבטיח לאחר שנבדקה ביסודיות בבני אדם. לתמצית עלים של תלתן אלכסנדרוני יש אפקט אנטי-בקטריאלי משמעותי(4).

השפעת הכוסבר על מערכת המין

לכוסבר יתרונות בריאותיים רבים (ראו עוד במאמר הנ"ל). המצרים הקדמונים השתמשו בו כשיקוי אהבה. תכונותיו האפרודיאזטיות מוזכרות כבר ב"סיפורי אלף לילה ולילה" הקדומים. כיום משתמשים בו כדי לחזק את הדחף המיני. זרעי הכוסבר מכילים פיטו-אסטרוגנים המניעים את דחף זה. האסטרוגן בשמן כוסבר מסייע לנשים להתגבר על כאבי מחזור והוא מסייע לנשים בתקופת גיל המעבר. לשמן זרעי כוסבר תכונות אנטיבקטריאליות וכך הוא משמש כדאודורנט המונע התפתחות של חיידקים מפיצי ריח רע בפה ובבלוטות הזיעה. שמן אתרי של הכוסבר משמש להקלה על בעיות עיכול. ניתן להשתמש בו לצורך עוררות של אנשים במצב נפשי ירוד או כאלו שחוו הלם או טראומה. שמן הכוסבר משמש להרגעת כאבים כדוגמת כאבי שיניים, שרירים ועוד. הוא מונע עוויתות ולכן הוא נמצא בשימוש אתלטים לצורך הרגעת שרירים. בשורות הבאות נעבור משדה הרפואה המסורתית והעממית אל המחקר המבוקר.

במחקר(5) שבדק את השפעת תמצית מימית של עלי כוסבר על פוריות עכברי מעבדה זכרים (לבקנים), שניתנה עם האוכל, נמצאו התוצאות הבאות: הטיפול גרם להפחתה משמעותית ביותר ברמת הטסטוסטרון בסרום ומשקל האשכים. בבדיקה מיקרוסקופית התברר שחלה ירידה משמעותית במספר תאי הזרע, התנועתיות והחיוניות שלהם. בדיקה היסטולוגית הצביעה על ניוון הדרגתי באוכלוסיית תאי הנבט המצפים את צינוריות הזרע וניוון ברקמת הביניים של תאי ליידיג האחראים לייצור טסטוסטרון. לסיכום, התוצאות מצביעות על תמצית עלי כוסבר כבעלות השפעה נוגדת פוריות בעכברי מעבדה לבקנים זכרים. מתוצאות אלו ניתן לגזור בהסתייגות גם לבני אדם בעלי מערכת רבייה דומה באנטומיה ובפיסיולוגיה.

מחקר אחר שמשלים את התמונה, שהתקבלה מהמחקר על זכרים, הוא מחקר(6) שבדק את השפעת הכוסבר על מערכת המין הנקבית. במחקר זה ניתן כוסבר טחון במי השתייה לחולדות נקבות. בתום תקופת הניסוי נמצא שמשקל הרחם והשחלות של קבוצת הניסוי היה גדול יותר בהשוואה לקבוצת הבקרה. נמצא גם שרמות ההורמונים FSH ו - LH נמוכות. תוצאות אלו מצביעות על ההשפעה האסטרוגנית של הכוסבר.

פיטו-אסטרוגנים בדובדבנים

מוצרי (Prunus cerasoides) מכילים רמות גבוהות יחסית של פלבונים ואיזופלבונים ועשויים להיות מקורות פוטנציאליים של פיטו-אסטרוגנים להקלה בתסמינים לאחר גיל המעבר. תוצאות מחקר(7) מצביעות על פעילויות אסטרוגניות חזקות והשפעות מטבוליות מועילות, עם תכונות שמציבות את הדובדבנים ותמציותיהם כמקורות מבטיחים של פיטו-אסטרוגנים להקלה בתסמינים במקרים של גיל המעבר ואחרי גיל המעבר.


תמונה 1. גד השדה - תפרחת		תמונה 2. גד השדה - זרעים, אבקה ועלים יבשים צילם: Henna

(1) Kolodziejczyk-Czepas, J., 2012. 'Trifolium species-derived substances and extracts—Biological activity and prospects for medicinal applications'. Journal of Ethnopharmacology 143 (1), pp: 14-23.
Sabudak, T. and Guler, N. 2009. 'Trifolium L. – A Review on its Phytochemical and Pharmacological Profile'. Phytother Res. 23 (3) pp. 439-46.
(2) Miadoková, E., 2009. 'Isoflavonoids – an overview of their biological activities and potential health benefits'. Interdiscip Toxicol. 2(4): 211–218.
(3) Ammar, N. M. et al., 2016. 'Estrogenic Activity Including Bone Enhancement and Effect on Lipid Profile of Luteolin-7-O-glucoside Isolated from Trifolium alexandrinum L. in Ovariectomized Rats'. Phytother Res. 30(5) pp: 768-73.
(4) Khan ,A. V. et al., 2012. 'Antibacterial activity of leaves extracts of Trifolium alexandrinum Linn. against pa
(5) Al-Rubaye, R. H. K., 2016. 'The Inhibitory Effect of Aqueous Extract of Coriander (Coriandrum sativum L.) Leaves on the Activity of Male Reproductive System of Albino Mice'. Iraqi Journal of Science. 57 (1B); pp: 344-351.
(6) Ibrahim, N. A. et al., 2016. 'The Effect of the Coriander Seeds on Reproductive Parameter on Female Mice'. G.J.B.A.H.S., 5 (2) pp: 31-34.
(7) Kim, S. D. and al., 2020. 'Estrogenic properties of Prunus cerasoides extract and its constituents in MCF-7 cell and evaluation in estrogen-deprived rodent models'. Phytotherapy Research 34(10)

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

לראש העמוד שליחה לחבר הדפסה הוספה למועדפים