|
|
הרב ירון בן-דוד
בארות יצחק
השימוש במכונות גילוח
בשיעור זה ברצוני לעסוק בסוגיה שבה עסקנו באחד הדפים האחרונים של המסכת, היות והיא רלוונטית מאוד להרבה מאוד אנשים, והיא השאלה האם מותר להתגלח במכונת גילוח.
משום מה, נדמה כי האיסור להשחית את הזקן לא הצליח לחדור לתודעה של עם ישראל כמו איסורים אחרים. כמעט כל יהודי יודע שאסור לאכול נבלות, או בשר בחלב, וכמעט כל יהודי יודע שצריך לשמור שבת. גם אם לא כולם מקיימים את זה, כולם יודעים על זה. אבל לגבי איסור השחתת הזקן נדמה כי הרבה מאוד בכלל לא יודעים שיש בכך בעיה. פעם קיבלתי בצבא חבילת שי מטעם האגודה למען החייל, והיה בה, בין השאר גם קצף גילוח וסכיני גילוח. ברור שהם לא היו מחלקים אוכל לא כשר, אבל לגבי סכיני גילוח הציבור הכללי כלל לא מודע לחומרת האיסור.
פעמים רבות היה הזקן סמל של יהודי. כאשר חנון בן נחש מלך בני עמון גילח את חצי זקנם של שליחי דוד (שמו"ב י), לא הציעו להם לגלח את החצי השני, כי גם בכך היה בזיון גדול מאוד, אלא רק לחכות עד שהוא יצמח מחדש. בתורת הסוד הזקן נחשב לצינור של שפע א-לוקי, והזוהר (פרשת נשא) מדבר על 'הזקן הקדוש' - דיקנא קדישא.
ואולם, בשיעור זה ברצוני לעסוק רק בפן ההלכתי: האם וכיצד מותר להשתמש במכונת גילוח, והאם יש הבדל בין מכונות הגילוח השונות לעניין זה?
המקור לאיסור השחתת הזקן נמצא בפרשת קדושים:
1. ויקרא פרק יט, כז
לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ:
יש הבדל בניסוח האיסור בין הפאות לבין הזקן: לגבי הפאות כתוב שאסור להקיף את הראש, וממילא האיסור הוא בתוצאה, והוא יהיה אסור גם אם לא מדובר בהשחתה. אבל לגבי הזקן האיסור אינו להגיע למצב שהזקן יהיה קצוץ, אלא רק להשחית את הזקן.
איסור דומה מוצאים אנו לגבי הכהנים בלבד, בתחילת פרשת אמור:
2. ויקרא פרק כא, א-ה
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו: כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו וְלִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו: וְלַאֲחֹתוֹ הַבְּתוּלָה הַקְּרוֹבָה אֵלָיו אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לְאִישׁ לָהּ יִטַּמָּא: לֹא יִטַּמָּא בַּעַל בְּעַמָּיו לְהֵחַלּוֹ: לֹא יִקְרְחוּ קָרְחָה בְּרֹאשָׁם וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ וּבִבְשָׂרָם לֹא יִשְׂרְטוּ שָׂרָטֶת:
כאן לא מדובר על השחתה אלא על גילוח. האם הדברים האלה אמורים גם לכהנים או רק לישראל? - לכאורה זה אמור רק לגבי הכהנים, אבל חז"ל אומרים שישנה גזירה שוה והפסוקים של הכהנים מתייחסים גם לישראל בעניין זה - וממילא האיסור הוא כאשר מדובר בגילוח שיש בו השחתה:
3. תלמוד בבלי מכות כא, א
ת"ר: "ופאת זקנם לא יגלחו" - יכול אפי' גלחו במספרים יהא חייב? ת"ל: "לא תשחית"; אי לא תשחית, יכול אם לקטו במלקט ורהיטני יהא חייב? תלמוד לומר: לא יגלחו, הא כיצד? גילוח שיש בו השחתה, הוי אומר: זה תער. רבי אליעזר אומר: אפילו לקטו במלקט ורהיטני - חייב. מה נפשך? אי גמיר גזירה שוה, ליבעי תער! אי לא גמיר ג"ש, מספרים נמי לא! לעולם גמיר ג"ש, וקסבר: הני נמי גילוח עבדי.
ע"פ פירושו של הריב"ן (מה שמודפס בגמרא כרש"י, אבל אחרי דף יט, ב במסכת מכות אין זה פירושו של רש"י אלא של חתנו, ר' יהודה בן נתן) יש להבדיל בין גילוח לבין השחתה:
גילוח הוא מצב שבו חותכים את כל שערות הזקן.
השחתה הוא מצב שבו מוציאים את השערות מהשורש שלהם.
כדי שיהיה המעשה אסור הוא צריך להיות גילוח שיש בו השחתה - כלומר מצד אחד חותכים את השיער קרוב למקום השורש שלהם, אך מצד שני לא מדובר בפעולה פרטנית של כל שערה בנפרד אלא בחיתוך אחד ארוך, כמו בתער.
לכן, מי שמקצץ את שערות הזקן במספריים אינו עובר על האיסור, כי יש כאן גילוח, אבל לא השחתה, ואילו מי שמלקט את השערות אחת אחת אמנם עושה השחתה אבל אינו עושה גילוח. המלקט והרהיטני הם כלים דמויי פינצטה או מחט שבעזרתם לוקטים שערות סוררות. אין מדובר בשני הכלים האלה דוקא, אלא בכל כלי שאינו פועל על כל השערות בבת אחת אלא לוקט אותם אחת אחת, כפי שכותב המאירי:
4. בית הבחירה (ר' מנחם המאירי, המאה ה-13, צרפת) קידושין לה עמוד ב
השחתת זקן אין בה חיוב אלא בגלוח שיש בו השחתה, הא כל שגלח במספרים אין כאן חיוב שאין זה השחתה ואם לקטו במלקט וברהיטני ובכיוצא באלו מכלים שמלקטין בהם את השער דרך ליקוט ועוקרין אותו משרש - פטור, שאין זה גלוח. ואי זה הוא גלוח שיש בו השחתה? הוי אומר זה תער.
ואולם, ניתן היה לומר שהגמרא רק אומרת שבמספריים אינו חייב משום 'לא תשחית', אבל אולי עדיין הדבר אסור לכתחילה! אומר על כך ה'בית יוסף' שהדבר אף מותר לכתחילה, כי לא בכך עסקה התורה:
5. בית יוסף יורה דעה סימן קפא
אינו חייב עד שישחית בתער. בסוף מכות במשנה (כ,א) ויליף לה בגמרא (כא,א) מקרא. ומשמע ודאי ד'אינו חייב' דקתני לאו דוקא, דלכתחלה נמי מותר לגלח הזקן במספרים, ואפילו כעין תער.
ואכן כך נפסק גם בשולחן ערוך שמותר לגלח את הזקן במספריים גם אם הוא עושה זאת כעין תער:
6. שולחן ערוך יורה דעה סימן קפא סעיף י
אינו חייב על השחתת פאת הזקן אלא בתער, אבל במספרים מותר, אפילו כעין תער. הגה: ומ"מ נזהרים כשמסתפרין במספרים שיעשה היקף הגילוח בחלק העליון מן המספרות ולא בתחתון, פן יעשה הכל עם חלק התחתון והוי כתער
אמנם, ישנם פוסקים שלא קיבלו את הדברים האלה, וכך כתב גם ה'צמח צדק' (יורה דעה סימן צג), וזו הסיבה שחסידי חב"ד נמנעים מגילוח הזקן, אבל ע"פ פסיקתו של השולחן ערוך מותר להשתמש במספריים כדי לחתוך את הזקן גם אם זה דומה לתער.
מעתה, עלינו לשאול: האם מכונת גילוח דומה למספריים או לתער? ההבדל בין מספריים לבין תער הוא שהמספריים אינם חותכים רק כתוצאה מחדות הסכין, אלא בגלל שהשערה נכנסת בין שני להבים. לכאורה זהו גם המצב במכונת גילוח, שהרי השערות נכנסות בתוך הרשת של המכונה, ונחתכות בגלל הסכין המסתובבת הלוכדת את השערה בין הרשת לבין הסכין. ואולם, פוסקי הלכה רבים חששו לכך שהסכין של המכונה מגיעה גם לעור של המתגלח, וממילא יש בזה גם איסור של השחתה. במכון צומ"ת בודקים מכונות גילוח שונים כדי לראות האם יש מגע בין הסכין לבין העור, ויש שעשו ניסויים של כתיבה בדיו על העור לראות האם מכונת הגילוח מוחקות את הדיו.
הרב וייס, למשל, הבדיל בין מכונות גילוח שונות, וקרא להתרחק מהללו שנצמדות לעור:
7. שו"ת מנחת יצחק חלק ד סימן קיג
ובזה תבנא לדינא, שעל כל פנים הסומך על מנהג העולם להקל, צריך לדקדק ליקח מכונה, אשר ההפסק, היינו החלק הנוגע בעור הפנים, יהיה היותר עבה שאפשר, ועל כן לדעתי יש להתרחק מכל ההמצאות החדשות, שמחדשים בזה חדשים לבקרים, שהכל כדי שהסכין המחתך, יתקרב בקירוב היותר אפשרי, לעור הפנים, כנזכר בהמכתבים של בתי תעשיות, אשר יש לחוש בזה מתרי טעמי לאיסורא כנ"ל, וביותר באלו שהסכינים הקטנים חותכים כבתער ממש, דאלו באותם שמחתכים רק ע"י חיכוך זה ע"ג זה, יש סברא, שנשארים שערות כל שהוא עד מקום החתך, כעובי החלק החיצוני, אבל אם הסכינים מחתכים כתער, החשש ביותר, שמושכים השערות עד העור, ומגלחים מן העור הפנים ממש. וכבר חשבתי שמהנכון לברר איזה המובחר שבהם להלכה, וליתן הוראות להשואלים, שאין רצונם בסם, שיגלחו דוקא בזה, אבל עדיין לא הגעתי לידי מדה זו, והנני בזה דוש"ת וחותם בכל חותמי ברכות יצחק יעקב ווייס
ואולם, חרדים רבים אינם משתמשים במכונת גילוח כלל. כך פורסם ב'קול קורא' ('פשקעוויל'...) לפני כמה שנים:
8. מתוך מודעה בעיתון 'יום חדש', כו ניסן תשס"ח
הן מודעת לכל דבר פירצת מכונות הגילוח, אשר אסרוהו רבותינו גדולי הדור, מרן החפץ חיים זצ"ל, ומרן החזו"א זצ"ל, וזה אפילו במכונות שבימיהם אשר מאז כבר עברו המכונות שכלולים רבים, וגרועות הרבה יותר. וכן הורו מרן בעל קהילות יעקב זצ"ל ומרן הגרא"מ שך זצ"ל, בשם מרן החזו"א שהיה אוסר בכל מכונה כתער ממש, כי בתוה"ק לא נכתב תער אלא "לא תשחית", וכל גילוח שיש בו השחתה אסור כמבואר במכות כא, א וברמב"ם פי"ב מעכו"ם. ולכן כל המכונות המגלחות למישעי אפילו רק בשתי שערות, הן בכלל איסור "לא תשחית פאת זקנך". וכמובן דאף על כל ראשי הישיבות הקדושות לעמוד בפרץ ושלא להרשות הכנסת מכונות גילוח היכולות לגלח למישעי, ואחד המקיף ואחד הניקף במשמע, ומצוה גדולה ללמוד בספרו של רבינו החפץ חיים זצוק"ל "תפארת אדם" שנוסד על חיזוק שמירת איסור זה, ובו מבאר שכר גודל המקיימה בזה ובבא.
יוסף שלו' אלישיב
א.י.ל שטיינמן
מיכל יהודה ליפקוביץ'
נסים קרליץ
חיים קניבסקי
יש לציין שהחפץ חיים מן הסתם לא התייחס למכונות גילוח חשמליות (שהראשונה שבהם הומצאה ע"י יעקב שיק בשנת 1929, והחפץ חיים הוציא את ספרו הרבה לפני כן. אולי החפץ חיים התייחס למכשירים אחרים שעושים פעולה דומה באופן מכאני. בכל אופן, רבנים רבים הצטרפו לקריאה זו ואוסרים להשתמש בכל מכונות הגילוח בגלל שהתוצאה שבהם היא שלאדם אין זקן. ואולם, פוסקי הלכה רבים חולקים על המסקנה הזו, שהרי הגמרא בפירוש הדגישה שהאיסור הוא רק בגילוח שיש בו השחתה. כך הגדיר הרמב"ן את המושג 'גילוח שיש בו השחתה':
9. תורת האדם, (ר' משה בן נחמן, המאה ה-13, ספרד) עמוד קצה
דתער, בין בלשון התורה ובין בלשון חכמים הוא המשחית לגמרי, כדאמרינן בקידושין "איזהו גילוח שיש בו השחתה? הוי אומר זה תער"; ומשחית לגמרי הוא. ולא הזכירו גילוח אלא למעט המלקט במלקט, שיש בו השחתה ואין בו גילוח, דכל שער ושער מלקט ועוקרו לעצמו. אבל התער משחית לגמרי הוא. ומספריים בין בלשון תורה בין בלשון חכמים יש בהן גילוח ולא השחתה...
כלומר שהתער אינו עושה רק גילוח אלא גם השחתה, מכיון שהוא נצמד לעור וחותך את השערות בצמוד לעור. אבל מספריים אינם עושים את אותה פעולה, כאמור.
האיסור אינו התוצאה של חוסר זקן, אם כן, אלא המעשה של גילוח שיש עמו השחתה. אם אדם ילקט את כל שערותיו אחת אחת בפינצטה, ודאי שהוא לא יעבור על האיסור, למרות שבסופו של דבר התוצאה היא שזקנו נראה מגולח.
האמת היא שישנה תשובה מפורסמת בשו"ת בשמים ראש אשר רוצה לחדש חידוש גדול יותר: אפשר לגלח את הזקן בשני שלבים, כאשר בשלב הראשון יש גילוח ללא השחתה, ובשלב השני יש השחתה בלא גילוח. כמובן שהוא לא מתיר זאת לכתחילה, אבל לגבי השאלה שהוא נשאל על חולה שצריך לגלח את זקנו, זהו ההיתר שהוא מציע:
10. שו"ת בשמים ראש סימן יח
ועל דבר האיש שבא לו בזקנו כמו חום ואש שורפת בבשר, ואמרו הרופאים להסיר זקנו בתער ע"י מים ובורית בכדי שילכו השערות מעיקרן, ואתה אסרת לו לעשותו עד שלא יאמרו הרופאים שיש בדבר סכנה ואפילו ע"י גוי...
וכיון שאין כאן אלא איסור דרבנן במקום צערא כי הא לא גזרו ויכול לעשות ע"י גוי. ואעפ"כ תלמדהו שיקח תחילה במספריים עד שלא יניח כדי לכוף ראשן לעיקרן, ואז כשמביא עליו התער אינו עוד איסור, שאין זה קרוי פאה ולא שיער כדמשמעין בסוגיות בנזיר שאין זה גילוח כלל.
ואולם, כל תשובותיו של שו"ת בשמים ראש נתונים בסימן שאלה. המוציא לאור טען שזהו ספר של אחד הקדמונים, ויש שאף ניסה לייחס את התשובות הללו לרא"ש, אבל כמעט כל פוסקי ההלכה אמרו שמדובר בזיוף, ויש בו הרבה תשובות מפוקפקות מאוד. בעל הכתב והקבלה טוען שזו אחת הראיות לזיופו של השו"ת הזה, כי הוא הגיע למסקנה מוטעית:
11. הכתב והקבלה (ר' יעקב צבי מקלנבורג, המאה ה-19, גרמניה) ויקרא יט כז
אמנם בתשובת בשמים ראש סימן יח כתב שהלוקח שער הזקן תחילה במספריים עד שלא יניח כדי לכוף ראשן לעיקרן, אז כשמביא עליו תער אין כאן איסור שאין זה קרוי פאה ולא שער כדמשמען סוגיא בנזיר שאין זה גילוח כלל, וכאן לאיסור גילוח בעינן, ע"ש. ורמז בזה על מה דאמרינן (נזיר לט, ב) נזיר שגילחוהו לסטים ושיירו בו כדי לכוף ראשן לעיקרן אינו סותר. הרי דלא מקיים מצוות גילוח רק כשהשער ארוך כדי לכוף ראשו לעיקרו, וכשהוא קצר מזה השיעור אינו קרוי שער, ואין כאן גלוח. וכמו דלא הוי גילוח לנזיר, הכי נמי לא הוי גילוח לזקן. ולדעתי דברי שגגה הם שמדמה דאורייתא לדרבנן, דהא דאצטרכו התם לתגלחת נזיר שיעור כדי לכוף ראשן לעיקרן אינו מדאורייתא רק מדרבנן, דמן התורה בשגלחוהו אחר מלאת אף שהניחו פחות מכדי לכוף ראשן לעיקרן די בכך לצאת ידי גילוח... וכל מעיין ישפוט בצדק שדברי שגגה כאלה לא יצאו מידי אחד הראשונים, והאמת עד לעצמו.
ואולם, גם אם לא נקבל את חידושו של ה'בשמים ראש', הרי ניתן ללמוד מכאן שהאיסור הוא רק כאשר עושים גילוח שיש בו השחתה, ויכול להיווצר מצב שאדם נראה מגולח לחלוטין ובכל זאת לא עבר על האיסור. החולקים על ה'בשמים ראש' סוברים שגם כשחותכים בתער שערות קצוצות יש בכך איסור השחתה, אבל הם מודים שכדי לעבור על האיסור צריך גילוח שיש בו השחתה.
ואולם, הרב נחום אליעזר רבינוביץ התייחס באריכות לשאלה זו, והעלה שאין הבדל בין מכונות הגילוח השונות ובכולם הדבר מותר - לא בגלל שמכונת הגילוח דומה למספריים, שהרי עינינו רואות שהזקן נעלם אחרי הגילוח, אלא דוקא בגלל שהן דומות למלקט ורהיטני, אשר אמנם מוציאים את השערות משורשיהן, אבל אין בהן גילוח אלא השחתה:
12. מלומדי מלחמה (הרב נחום אליעזר רבינוביץ) סימן קכב
לאחרונה הופיע בשוק סוג חדש של מכונות גילוח חשמליות אשר לפי הפרסומת חותכות יותר מזיפי הזקן. מה דינן - האם חל עליהן ההיתר שכבר נהגו משלשה דורות ויותר להתגלח במכונות גילוח, או שמא בגלל שהללו משחיתות יותר אין להתירן?
תשובה: הואיל ומכונות גילוח הם יחסית חדשות ולא רבו הדיונים ההלכתיים בהן, מן הראוי לסקור בקצרה את מקורות ההלכה.
...מעתה מבואר שהמספריים בסתם עושין גילוח בלא השחתה, שהרי כך הוא דרכן לחתוך הרבה שערות בבת אחת בחלקן ולא לגמרי. מאידך התער אף הוא פועל בבת אחת על הרבה שערות, אלא שבסתם הוא חותך את כולן מעיקרן, והיינו גילוח שיש בו השחתה. אבל כלי הפועל על שערות בודדות לבד, כגון המלקט אינו אלא משחית בלא גילוח.
אמנם יש גם סם, כגון "נשא" המוזכר במכות (כ, ב), שהוא מכלה את השיער, אבל בסתם אין משתמשין בו לגילוח מפני שאין ניתן לעצב בו את השיער כמו במספרים ותער. והנה גם מלקט ורהיטני אף הם כלים של תספורת הם, וכך כתב בערוך ערך מלקט: "היא מכלי הַסַּפָּר והַגַּרָע והיא לוקטת את השער, כמו ששנינו בפ' אלו הן הלוקין: ר' אליעזר אומר, אפילו ליקטן במלקט וברהיטני - חייב", אלא שמשתמשין בהן רק לשערות בודדות במקומות יוצאי דופן, ואין דרך לעשות תספורת שלמה בהם.
מעתה מובנת מחלוקתם של חכמים ורבי אליעזר, אשר לכאורה קשה להבין איך נחלקו במציאות האם עושין גילוח בכלים אלה? אתמהה! פוק חזי מאי עמא דבר! אולם לפי הנ"ל הענין מובן. לדעת חכמים הואיל ואין עושין בהן גילוח על רוב שערות, לפיכך לא נאסרו. אבל רבי אליעזר סובר "הני נמי גילוח עבדי" - כלומר, הן משמשין אביזרים של גילוח, כי לפעמים ישנם שערות בודדות שצריך ללקטן, אע"פ שהגילוח על רוב השערות נעשה במספרים או בתער.
נמצא שלכל הדעות מלקט ורהיטני שהוזכרו גבי תספורת הינם כלים שהספר משתמש בהן ככלי עזר, אבל לא לעיקר הגילוח כי הם אינם עונים על הדרישות של גילוח, שהן כפי שביאר הרמב"ן ז"ל, שמגלח הרבה שערות בבת אחת וחותך מהן קצת לקצרן אבל מניח קצת בעיקרן.
...עלינו לדון על כלי חדש שלא היה קיים לפנים, וצריך להחליט האם הוא מסוג מספריים שהוא מגלח בלא השחתה, או מסוג מלקט ורהיטני שהוא משחית בלא גילוח, ושני סוגים הללו מותרים; או שמא הוא מסוג תער שהוא מגלח ומשחית והוא אסור.
ברור הוא לעין כל רואה שמכונת גילוח משחיתה. אמנם שמעתי אומרים על רבנים שניסו להבחין בין סוגי מכונות שונות איזו משחיתה ואיזו לא. ברם אנכי בער ולא אבין, הלא כל המסתכל על פני אדם שהתגלח במכונה, ואפילו מן הישנות שלא היו כל כך משוכללות - פניו נראים מגולחים למשעי. ומה זה משנה אם זה יגדלו זיפי זקנו ביום והאחר ביומיים? יתכן שמכונה אחת חותכת חלקיק של מילימטר פחות מאשר מכונה אחרת, אבל לעין הרואה אין שום הבדל, ובודאי שיש כאן השחתה שהרי זה כמו זה חותך את השערות בצד עיקרן. וכי נתנו חכמים שיעור בצד עיקרן דלא שלטא בו עינא? אלא שלא זהו מקור האיסור. העיקר הוא שצריך לבחון האם מכונת גילוח חשמלית מסוגלת גם לעשות "גילוח" - כלומר, האם היא מסוגלת לחתוך הרבה שערות שהן ארוכות יותר מכשיעור בבת אחת, והאם שייך להשתמש בה לשם כך?
הרואה יראה שרוב מכונות הגילוח המצויות עכשיו בשוק, ובפרט אלה שהראש מכוסה רשת שהשערות נכנסות בתוך הנקבים כדי להחתך - כולן אינן מסוגלות לגלח אלא זיפים קצרים יחסית. למשל, אין להעלות על הדעת להשתמש במכונה כזו לגילוח הראש שהשערות ארוכות יותר, ואפילו מי שגידל זקנו שבוע ימים צריך תחלה לגלח במספריים או בסוג מכונה אחרת הדומה למספריים, ורק אחר כך ניתן להתגלח במכונת גילוח. אמנם בלשוננו היום אנו קוראים להן "מכונות גילוח" אבל השם הזה מוטעה שהרי אינן מתאימות לגילוח כפי ההגדרה הנ"ל. נמצא ש"מכונת גילוח" היא מסוג רהיטני ומלקט, שאע"פ שהם משחיתים אינו חייב עליהם הואיל ואין דרך להשתמש בהן לתספורת שהוא גילוח ממש.
אמנם, לכאורה לא מצינו מפורש שלכתחלה מותר להשחית ברהיטני ומלקט? ושמא דינם שונה ממספרים כעין תער? סברא כזאת לא ניתנת להאמר שהרי במשנה ובגמרא מכות הנ"ל הושוו דיניהם לגמרי, ומניין לנו לחלק ביניהם? לפנים לא היה מעשי כלל לגלח כל פניו במלקט ורהיטני ולפיכך לא הזכירם בשלחן ערוך, מה שאין כן מספריים כעין תער היה מקום לפרש.
...יתר על כן, הלא כבר כמה דורות שרווחה הלכה להתיר השימוש במכונות גילוח, וברוב הישיבות בליטא עוד לפני השואה נהגו לגלח פניהם במכונה חשמלית, וכמה תלמידי חכמים מובהקים השתמשו בהן וגם היום משתמשים בהן. אמנם ישנם אוסרים, אלא שהם חולקים על עצם הדין שנפסק בשלחן ערוך להתיר מספרים כעין תער, ואין כאן המקום להאריך בזה.
...מעתה פשוט הוא שהמכונות שאנו דנים עליהן דינן כמלקט ורהיטני שהם מותרין. ואף על פי שאנו קוראים להן מכונות גילוח, אין זאת אלא הַשְׁאָלָה כי באמת אין רגילים לגלח בהן, וכמו שכתבו רש"י ותוספות.
לסיכום: אין הבדל בין מכונות הגילוח הישנות ובין החדישות ביותר - כל שיש בהן השחתה בלא גילוח דינן כמלקט ורהיטני ומותרות לכתחלה.
גם הרב שבתי רפפורט כתב במאמרו להתיר את כל סוגי מכונות הגילוח, אם כי הוא מסיק שלכל מכונות הגילוח יש דין של מספריים ולא של מלקט ורהיטני:
13. הרב שבתי רפפורט, גילוח הזקן במכונה, תחומין יג עמ' 206
ברוב מכונות הגילוח אין בכלל להבים חדים, המסוגלים לחתוך שערה מול העור, אלא להבים החותכים את השערה החודרת אל ה"מסרק" (כיסוי הלהב דמוי הרשת שבמכונה) מול המסרק. הפטנטים השונים של מכונות הגילוח מדברים על שיטות יחודיות להצמדה מתמדת של הלהב אל ה"מסרק". הצורך בהצמדה זו מצביע על הצורך שבשני הלהבים, הלהב הנע וה"מסרק", ועל כך שאין הלהב יכול לחתוך מול העור. אילו היה הלהב יכול לחתוך מול העור, לא היה צורך בהצמדה מושלמת של הלהב ל"מסרק". הפטנטים של חברת "בראון" למכונות הגילוח שלה, מדברים בפירוש על פעולת מספריים (shearing) בין הלהב לבין הרשת הרכה, המיוחדת למכונה זו, והמסוגלת להתאים את עצמה אל צורת הפנים.
נמצא שגם אם אדם לוחץ את המכונה אל העור, והעור חודר אל המכונה, לא יחתוך הלהב את השיער מול העור, כיון שאינו מסוגל לכך. הוא רק יפצע את העור, והשיער - או שיתכופף ולא יחתך כלל, או שיחתך מול ה"מסרק" כבפעולת מספריים רגילה.
...ולכן אמרנו שיסוד דין השחתה הוא כדברי בעל הכתב-והקבלה באפשרות ליטול הרבה שיער יחד. אלא שאפשרות זו נעוצה במבנהו וחדותו של התער, המאפשר לחתוך את השערות כנגד העור, שלא כמספריים החותכות דווקא בשני להבים, וטווח פעולתם מוגבל דווקא למרחב שבין הלהבים. לכן המאפיין את התער הוא חיתוכו הקרוב לעור, אבל אין זו עיקר מהותו. ולכן מספריים - אשר אינם חדים מספיק לחתוך בלהב אחד מול העור, אלא חותכים בשני להבים, אינם משחיתים לדעת השו"ע. אפילו אם יחתכו את כל השיער ולא יותירו כלום, עדיין אין פעולתם במהות השחתה, בגלל ההגבלה בכמות השיער שאפשר לחתוך בהם הטמונה בעצם המבנה שלהם. לכן רוב מכונות הגילוח הידועות, אשר אינן יכולות לחתוך בלהב אחד, נחשבות כמספריים לענין גילוח.
|
