גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון תש"כ, מדור "עלי הדף"
מסכת שבועות
דף ט עמוד א
האם לעתיד לבוא במהרה בימינו נקריב שעיר לחטאת במוסף ראש חודש?
אמר ריש לקיש, מה נשתנה שעיר של ראש חודש, שנאמר בו (במדבר כח, טו) 'לה'', אמר הקב"ה, שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח (ט ע"א). מאמר זה מובא גם ברש"י בפרשתנו (שם). גופו של ענין הוא במסכת חולין (ס:): "רבי שמעון בן פזי רמי, כתיב (בראשית א, טז) 'ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים', וכתיב 'את המאור הגדול ואת המאור הקטן', אמרה ירח לפני הקב"ה, רבש"ע אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד? אמר לה, לכי ומעטי את עצמך. אמרה לפניו, רבש"ע הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון אמעיט את עצמי... חזייה דלא קא מיתבא דעתה, אמר הקב"ה הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח".
כמובן שדברים אלו הם מכבשונו של עולם, וכמו שמובא ב'מסורת הש"ס' במכילתין בשם ה'גליון' על מאמר זה: "זהו סוד מסודות הקבלה, ואין להבינו כמשמעו ח"ו, כי כל כבודה בת מלך פנימה", וכבר האריכו בספרי דרוש וספרי חסידות, במהות הדברים על פי דרכי עבודה. ונביא בזה דבריהם הקדושים של כמה מגדולי הדורות זי"ע שנתנבאו בסגנון אחד.
וכך כותב בעל ה'לב אריה' (חולין שם): "אף שדברים כבושים ונעלמים להבאים בסוד ה', עכ"ז לא אמנע ליתן טעם עפ"י פשוטו, דמה חבו ישראל בזה, שנתחייבו להביא כפרה על מיעוט הירח, והוא כי בתשובת הלבנה שאמרה 'וכי בשביל שאמרתי דבר הגון אמעט את עצמי', נתקשו המפרשים דמאי שאלה היא, כיון דצריך למעט א' מהם, א"כ מאי חזית דדמא דידך סומק טפי. ותירצו, דשאלתה היא שיגדיל אור החמה, והיא תעמוד על מעמדה. ואולם הטעם שלא נתן מקום הוא ית' לשאלתה היא פשוט לדעתי, דמאמת מתחילת הבריאה היה מאור השמש גדול מאד למעלה, רק שנגנז האור ההיא מפני קלקול הדורות וכו', כמאמר רז"ל (חגיגה יב.)... 'ראה שאין העולם ראוי לכך גנזו לצדיקים לעתיד לבוא', ולכך שוב לא היה באפשרי להגדיל אור החמה, מאחר שכבר נקצב ע"פ חכמתו ית' שיעור ערך מאור החמה כפי שיעור הראוי לערך האדם לדורות עולם, ויותר מזה שוב אין העולם ראוי לכך, לזה הוצרך למעט הלבנה. ולכך לעתיד כאשר יזדככו הדורות נאמר (ישעי' ל, כו) 'והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהי' שבעתים כאור שבעת הימים', שאור הלבנה תשאר על עמדה כמו שהיתה קודם מיעוטה, ואור החמה יגדל למעלה ראש, ולזה כאשר ראה הקב"ה דלא מייתבה דעתה, אמר לישראל 'הביאו כפרה עלי שמעטתי את הירח', שאתם אשמים בזה, לפי שאם הייתם מתקנים את מעשיכם, לא הי' צריך למיעוט הירח, רק שתשאר על עמדה, ואור החמה תגדיל כאור שבעת ימי כראשית, כמו שיהיה לעתיד כשיתוקן חטא אדם הראשון ויתלבנו הדורות, כן נזכה לראות במהרה בימינו אמן".
גם החתם סופר זי"ע כתב כן בספרו 'תורת משה' (פר' בראשית בפסוק ויעש אלקים. וע"ע בשו"ת 'כתב סופר' או"ח סי' לד בארוכה), וביסוד זה חידש שם בפר' שמיני על הפסוק (י, טז): "ואת שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שרף ויקצוף על אלעזר" וגו׳, וכתב רש''י: "שנשרף שעיר של ראש חודש וכעס משה, מדוע לא אכלו, הלא אונן מותר לאכול בקדשים, והשיב לו אהרן אם שמעת בקדשי שעה לא שמעת בקדשי דורות, והודה לו משה ולא בוש", "וקשה, במה טעה משה שלא ידע לחלק בין קדשי שעה לקדשי דורות... וי''ל שבזהר כתוב שנשמת נדב ואביהוא הי' מעולם התיקון, רק שהעולם לא היה כדאי אז, לכן נגנזו נשמתם לעולם התיקון... ובגמרא חולין ס' ע״ב איתא 'למה מקריבין שעיר ר״ח אמר הקב''ה הביאו עלי כפרה שמעטתי את הירח' - לכפר על ישראל שגורמין מיעוט הירח, כי בעולם התיקון יהיה אור הלבנה כאור החמה וכאור שבעת ימי בראשית, ומשה רבינו האמין שביום השמיני הוא עולם התיקון, ממילא שעיר דראש חודש הוא קדשי שעה, כי לא יביאו עוד שעיר דראש חודש, והשיב לו אהרן: 'ותקראנה אותי כאלה', שנדב ואביהוא מתו, ואין עדײן עולם התיקון, ממילא שעיר דראש חודש הוא קדשי דורות, ולא יכולתי לאכול".
בספר 'רמתים צופים' (על תנדב"א סי' א אות קכ) מביא חידוש זה בשם הרבי מלובלין זי"ע, וז"ל: "... ראוי להבין על משה רבינו ע"ה אשר על ידו ניתן התורה וכללותיה ופרטותיה, שלא ידע להבין בחילוק קודשי שעה לקודשי דורות. אך בשום לב להבין מאמר חז"ל 'הביאו עלי כפרה על שמעטתי את הירח', וכבר צווחי ביה קמאי, ונאמר, כי באמת אילו היו ישראל ראויין לאור הגדול היה הקב"ה מגדיל מאור החמה יותר, ולא היה מההכרח למעט מאור הלבנה, אך מפני שלא היו ראויים הוצרך למעט אור הלבנה, וזהו ענין 'הביאו כפרה עלי שמעטתי את הירח' - ולא הגדלתי אור החמה... והנה לעת"לא יתוקן פגימת הלבנה כמו שהיתה קודם מיעוטה, וכמו כן משה רבינו ע"ה בראש חודש הראשון להקמת המשכן רצה לתקנה, ואם כן לא יצטרכו עוד להביא קרבן שעיר ר"ח, כי יתוקן פגימת הלבנה, ויגדל מאור החמה על ידי זכות משה ודורו... שהם היו ראויים לקבלת התורה יותר מכל הדורות, ואם כן הוי בכלל קודשי שעה ואונן מותר בהם, על כן לפי מחשבתו שפיר קצף על אהרן, והוא לא ידע זה".
ולסיום נביא את דברי ה'בני יששכר' (מאמרים לר"ח ג, ז) בזה: "אומרים בתפלת מוסף 'מזבח חדש בציון תכין, ועולת ראש חדש נעלה עליו' וכו', יש להתבונן למה פרטו העולות, הרי גם חטאת היה במוסף היום, ובפרט שאומרים אחרי כן 'ואת מוסף יום ראש החדש הזה נעשה ונקריב' וכו' הרי כוללין כל המוסף... ואפשר לי לומר על פי משארז"ל דנאמר בשעיר דר"ח 'לחטאת לה', שאמר הקב"ה הביאו עלי כפרה על שמעטתי את הירח, והנה לעתיד במהרה בימינו נאמר 'והיה אור הלבנה כאור החמה', ושוב לא יצטרכו לחטאת, כן נראה לי בדרך אפשר" (וע"ש בהגה"ה שלא כתב זאת כדבר מוחלט, ובלשונו: "הגם שלא יחליף ולא ימיר דתו, מי יודע באיזה אופן תתקיים המצוה על פי החכמה העליונה...").
