נתפרדה חבילה / גיטין נט ע"א-ע"ב
הרב אברהם סתיו
דף יום-יומי, תורת הר עציון
במשנה הפותחת את סוגייתנו נאמר:
"אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום: כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל, מפני דרכי שלום".
בהמשך דנה הגמרא במצבים שבהם אין בבית הכנסת נציגים משלוש הקבוצות. אנו נתמקד במקרה שבו חסר הכוהן:
"אמר אביי: נקטינן, אין שם כהן – נתפרדה חבילה".
הראשונים נחלקו בהבנת דבריו של אביי. רש"י (ד"ה נתפרדה) הציע שני פירושים:
"נפסק הקשר – איבד הלוי את כבודו בשביל חבילתו הנפרדת ואינו קורא כלל, כך אמר מורי הזקן ומורי ר' יצחק בן יהודה וכן סידר רב עמרם. אבל מתלמידי מורי רבי יצחק הלוי שמעתי משמו שאין סדר לדבר להקדים לוי לישראל, ומי שירצה יקדים".
לפי הפירוש הראשון של רש"י כשאין כוהן אסור ללוי לעלות לתורה כלל, ואילו לפי הפירוש השני יכול הלוי לעלות בדיוק כמו ישראל, ואין לו מעלה או חיסרון מיוחד. הרא"ש (ה, כ) מאמץ את הפירוש השני, אך מוסיף לו סיוג חשוב:
"ודווקא אם הישראל חשוב ממנו, אבל אם שוין לוי קודם, ואפילו לקרות במקום כהן".
שאלת מעמד הלוי במקום שאין כוהן יכולה לשקף שאלה עקרונית יותר: מהו מעמדו של הלוי – האם יש לו חשיבות עצמאית או שהוא רק נסמך על מעמדו של הכוהן?
לפי הפירוש השני של רש"י נראה שאין ללוי כל מעמד עצמאי. כך כתב המאירי:
"ואין הלוי קודם לישראל, שעיקר הדברים לכבוד כהן אמרו, אלא שמאחר שנתכבד הכהן מתכבד הלוי אגבו, אבל כל שאין שם כהן נתפרדה חבלה ואין לוי קודם מצד שבטו".
ובטעם הדבר כתב החתם סופר על אתר:
"כל כבודו נתונים נתונים המה לאהרן לשרתו בקודש, ואם אין כאן כהן אין כאן מעלה ללוי".
כל כבודו של הלוי הוא מצד היותו משרת הכהונה, וממילא אין לו שום חשיבות כאשר אין כאן כהונה.
לעומת זאת, הרא"ש סבור שיש ללוי מעלה בפני עצמו, גם בלי כוהן שהוא משרת אותו. אפשר שהסיבה לכך היא ששבט לוי הוא שבטו של משה (עיין מרדכי גיטין ת"ה), ואפשר שקדושת הכהונה משפיעה עליו גם בלי נוכחות של כוהן במקום בפועל.
עם זאת, על פי הפירוש הראשון של רש"י, אשר אוסר על הלוי לעלות בכלל, יש מקום לדון בדבר. נראה שגם הוא סבור שיש ללוי מעלה עצמאית, אלא שדווקא היא מונעת ממנו לעלות לתורה כאשר אין כוהן.
ייתכן שחקירה זו תלויה גם במקורות שמהם למדה הגמרא את עיקר דין עליית הכוהן ראשון:
"מנא הני מילי? אמר רב מתנה: דאמר קרא 'ויכתוב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי' – אטו אנא לא ידענא דכהנים בני לוי נינהו? אלא כהן ברישא והדר לוי... ר' חייא בר אבא אמר: מהכא, 'וקדשתו' – לכל דבר שבקדושה".
המקור הראשון מתייחס הן לכוהנים הן לבני לוי, ומקדים את הכוהנים. אפשר ללמוד ממנו שבהעדר כוהנים גם לבני לוי יש מעמד מיוחד, והם אלו שיעלו לתורה ראשונים. לעומת זאת, המקור השני מתייחס אך ורק לכוהנים, שנאמר בהם "וקדשתו", וממנו עולה שעליית הלוי שני היא רק חלק מכבודו של הכוהן ואין לו מעמד עצמאי.
