מה גרם לשלושת החורבנות?
הרב דב קדרון
גיטין נה ע"ב
שלושה חורבנות נזכרים בגמרא: חורבן ירושלים, חורבן טור מלכא וחורבן ביתר.
ר' צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק דברים לחמישה עשר באב) כותב ששלושה חורבנות אלו הם כנגד שלוש מדות הרעות: הקנאה והתאווה והכבוד, שהם שורש השלושה חטאים החמורים: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים.
ירושלים חרבה בעוון שנאת חנם, שהיא מדת הקנאה ושפיכות דמים שהם מידתו של עשו. ועבור זה היה חורבן בית שני על ידי אדום, כי תמיד כל שנמצא קטרוג על ישראל באיזו מדה, אז אותה אומה שקליפתה מעין מדה זו מושלת עליהם.
טור מלכא נחרב על ידי מדת התאווה, ששם נמצא בגמרא שהיה ריבוי מופלג ששים ריבוא עיירות שהיה בכל אחת כיוצאי מצרים, ושלוש היה בהן כפלים כיוצאי מצרים, ובתחילה היה להם בזה כוונה לשם שמים והיו מוציאים תרנגול ותרנגולת כלומר פרו ורבו כתרנגולים, ואחר כך שהיה קטרוג עליהם שהוא לשם תאווה בלבד - לזה חרבה.
ביתר נחרבה בגלל מדת הגאווה והכבוד, כמו שאמרו שהיו נוהגים שכשנולד תינוק שתלו עץ ארז, וזה מורה על גאווה וכבוד כמו שאמרו (במדבר רבה י"ט, ג') "על ידי שהגביה עצמו כארז לקה בצרעת וכו'".
