|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
מה צבי זה אין עורו מחזיק את בשרו – צבי
"כפר דכריא, אמר רבי יוחנן: שהיו נשותיהן יולדות זכרים תחלה, ויולדות נקבה באחרונה ופוסקות. אמר עולא: לדידי חזי לי ההוא אתרא, ואפילו שיתין ריבוותא קני לא מחזיק. אמר ליה ההוא צדוקי לרבי חנינא: שקורי משקריתו! אמר ליה: ארץ צבי כתיב בה, מה צבי זה אין עורו מחזיק את בשרו, אף ארץ ישראל, בזמן שיושבין עליה רווחא, ובזמן שאין יושבין עליה גמדא" (גיטין, נז ע"א).פירוש: כפר דכריא [זכרים] אמר ר' יוחנן: שהיו נשותיהן יולדות זכרים תחלה, ויולדות נקבה באחרונה ואז פוסקות מללדת, ולכן קראו להם כפר זכרים. אמר עולא: לדידי חזי לי ההוא אתרא [אני עצמי ראיתי את המקום ההוא], ואפילו שיתין ריבוותא קני [ששים רבוא קנים] לא מחזיק (מכיל), וכל שכן מספר כזה של אנשים. אמר ליה ההוא מינא [אמר לו מין אחד] לר' חנינא: שקורי משקריתו [משקרים אתם] שאתם מגזימים כך! אמר ליה [לו]: "ארץ צבי" (ראה ירמיה ג, יט) כתיב [כתוב] בה, בארץ ישראל, מה צבי זה אין עורו מחזיק את בשרו, שלאחר שפושטים אותו העור מתכווץ, אף ארץ ישראל בזמן שיושבין עליה רווחא [היא מתרווחת], ובזמן שאין יושבין עליה גמדא [היא מתכווצת] ולכן, אותו מקום שלפני החורבן הכיל מספר כה גדול של תושבים הינו קטן כל כך עכשיו (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: צבי שם באנגלית: Gazelle שם מדעי: Gazella sp
לריכוז המאמרים שנכתבו על הצבי וקישוריות הקש/י כאן.
המפתח להבנת המדרש "מה צבי זה אין עורו מחזיק את בשרו" הוא בפירוש רש"י: "אין עורו מחזיק בשרו - משהופשט הוא כווץ ואין יכול לחזור ולכסותו בו". שאלה המתעוררת מהסבר זה היא האם אכן עורו של הצבי שונה מעורות בהמות וחיות טהורים אחרים. התשובה לשאלה זו חיובית והיא משיקה להתאמתו לכתיבת סת"ם. קלף מעור צבי רך וגמיש במיוחד דבר המעניק לו יתרון על פני קלף העשוי מעור בהמה. הקלף הרך עמיד לאורך זמן ואינו ניזוק מקיפול או מעיכה. מסתבר שבגלל תכונות אלו הוא היה נוח לכתיבת תפילין ומזוזות ואכן קיימות לכך עדויות החל מתקופת הגאונים ואילך(1). כיום אין עור הצבי משמש לכתיבת ספרי תורה ומגילות לא רק בגלל יוקרו וצמצום האספקה שלו, בגלל חוקי שמירת טבע, אלא משום שהוא נחשב על ידי סופרי הסת"ם כקשה לכתיבה. אחד מהקשיים הוא ספיגה רבה של הדיו המקשה על מחיקה במקרים של טעות. הספיגה הרבה ורכות העור נובעים מגורם משותף והוא צפיפות נמוכה יחסית של החלבון קולגן בסיבים הלבנים הבונים את רקמת החיבור בעור. גמישותו וכושר הספיגה המעולה של עור הצבי הפכו אותו למבוקש להכנת מטליות ניקוי (ג'ילדה). כל מאפיינים אלו של עור הצבי מסבירים מדוע הוא מתכווץ יותר מאשר סוגי עור אחרים.
בניגוד לרש"י שהסביר את חוסר ההתאמה בין נפח הבשר ונפח העור בכך שהעור התכווץ הרי שבעל "הלכות קטנות" נימק זאת בהתפשטות הבשר. הסבר זה תמוה אך מוביל אותנו לדברי ה"שפת אמת" (סו"פ מסעי): "והנה א"י היא מעט הכמות ורב האיכות כי העיקר הוא הפנימיות ולכן נדמה כצבי שאין עורו מחזיק את בשרו שהפנימיות רב מאוד מן החיצוניות מלבוש החיצון וכו'".
צבי ארצישראלי צילם: Bassem18
|
