הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
גיטין נח ע"א
תלמוד בבלי גיטין נח, א:
"ת"ר: מעשה ברבי יהושע בן חנניה שהלך לכרך גדול שברומי, אמרו לו: תינוק אחד יש בבית האסורים, יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים. הלך ועמד על פתח בית האסורים, אמר: מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים? ענה אותו תינוק ואמר: הלא ה' זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו. אמר: מובטחני בו שמורה הוראה בישראל, העבודה! שאיני זז מכאן עד שאפדנו בכל ממון שפוסקין עליו. אמרו: לא זז משם עד שפדאו בממון הרבה, ולא היו ימים מועטין עד שהורה הוראה בישראל. ומנו? רבי ישמעאל בן אלישע".
ונעבור לירושלמי - תלמוד ירושלמי הוריות ג, ד:
"מעשה בי רבי יהושע שעלה לרומי אמרו על תינוק אחד ירושלמי שהיה אדמוני עם יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו מסודרות לו תלתלים והוא עומד בקלון והלך רבי יהושע לבודקו כיון שהגיע לפתחו נענה ר' יהושע ואמר לו [ישעי' מב כד] מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים הלא ה' נענה התינוק ואמר לו זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו מיד זלגו עיניו דמעות ואמר מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ שאיני זז מיכן עד שאפדנו ופדאו בממון הרבה ושילחו לארץ ישראל וקרא עליו הפסוק הזה [איכה ד ב] בני ציון היקרים וגו'".
נשים לב שהשאלה בבבלי ובירושלמי לא זהה. בבבלי התשובה היא הלא ה'. בגלל מעשנו הרעים הקב"ה העניש אותנו. הדגש הוא על הקב"ה
לעומת זאת בירושלמי השאלה מסתיימת הלא ה'. כלומר מה שקרה לנו זה עוהש משמים. וכאן התינוק מפנה את האחריות וממילא את הזרקורים אל העם. האחריות היא עלינו. בירושלמי מדגישים תמיד את האחריות האדם על מעשיו.
בנוסף בירושלמי לא כתוב בכל הון שבעולם, שכן אין פודים את השבויים יותר מכדי דמיהן. בנוסף בבבלי מודגש שפדו אותו בגלל התורה בעוד שדבר זה לא מובא בירושלמי. ודבר נוסף בירושלמי מוסיפים שרבי יהושע שלח את התינוק לארץ ישראל.
