ארץ ישראל נלקחה שלא כדין
הרב דב קדרון
גיטין לח ע"א
בגמרא מובא המקור לכך שכאשר עם כובש ארץ הוא קונה אותה מבחינה ממונית בקניין חזקה. עניין זה מובא גם בהלכות ארבעת המינים, שאף על פי שיש הרבה גוים שגוזלים קרקע ולכן אסור לקנות מהם את ארבעת המינים שגדלים שם, כי הם פסולים מדין גזול, כותב המגן אברהם (סימן תרמט ס"ק ה) שאם גוי גזל על ידי כיבוש מלחמה אז הוא קנה את הקרקע ומה שגדל שם אינו פסול, כי אינו גזול.
אמנם מדברי הרמב"ם (הלכות בית הבחירה ו,טז) נראה שהוא מבדיל בין כיבוש לחזקה, שכן הוא כותב לגבי קדושת הארץ שהתקדשה בזמן עזרא:
וכיון שעלה עזרא וקדשה לא קדשה בכיבוש אלא בחזקה שהחזיקו בה ולפיכך כל מקום שהחזיקו בה עולי בבל ונתקדש בקדושת עזרא השנייה הוא מקודש היום ואף על פי שנלקח הארץ ממנו וחייב בשביעית ובמעשרות.
ואכן הכסף משנה שם תמה על דבריו, וכתב שאינו יודע מדוע כוח חזקה גדול מכוח כיבוש, ולמה לא נאמר בחזקה גם כן משנלקחה הארץ מידנו בטלה חזקה.
את דברי הרמב"ם מסביר תוספות יום טוב (עדויות ח,ו), שמבחינה עקרונית יכול כבוש של נכרים לבטל כבוש ישראל, אולם החזקה שהחזיקו בארץ בזמן עזרא מיד מלך פרס שנתן להם רשיון להחזיק בה. אינה מתבטלת, כי היא ניתנה לנו על פי נבואה משמים. על כך הוא מקשה: מדוע החזקה הראשונה שהחזיק עם ישראל בארץ בזמן יהושע התבטלה בגלות בית ראשון, ומסביר שזהו משום שכמו שהש"י נתן לישראל את הארץ, כך נבאו נביאיו שיעלו המחריבים ויטלוה מהם. וכן נבאו על כורש מלך פרס שיחזירה. אבל על לקיחת הארץ אחר כך מידינו לא מצינו בה נבואה בפירוש, ולפיכך שלא כדין נטלוה מידינו. ואין קרקע נגזלת.
